מי לא מיטריד / יומא יד

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בגמרא בסוגייתנו נאמר כי אמנם מבחינה פורמלית הכהן הגדול אינו אונן שכן הוא למעשה גירש את האשה שמתה. יחד עם זאת, מובן שהכהן טרוד בצער – לבו דוה על מות האשה, (סוף סוף הגירושין היו רק לצורך עבודת יום הכיפורים):

וכי האי גוונא מי חיילא עליה אנינות? והא מיגרשא! - נהי דאנינות לא חייל עליה, אטרודי מי לא מיטריד?

אם כן, כפי שכותב רש"י, מחמת צער זה היה ראוי שתיאסר עליו אכילת קודשים כאונן; שהרי מצוה על הכהנים לאכול את בשר הקדשים בשמחה ולא כשהם שרויים בצער.

על פי תשובת הגמרא נראה לומר שכהן שטרוד שלא על פי דין אינו פטור או אסור באכילת קדשים כשם שאין הוא פטור משאר מצוות; את הה"א אם כך, החוששת 'שמא יאכל' יש להסביר שחשש הגמרא הוא שמא יבוא אותו כהן לאכול ביום הכיפורים משום טרדתו.