הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

העלאת חיה למזבח 

זבחים לד ע"א

"המעלה... על גבי המזבח... כי פליגי - בחיה, והכי איתמר, רבי יוחנן אמר: עובר בעשה, ריש לקיש אמר: אינו עובר בולא כלום; רבי יוחנן אמר עובר בעשה, בהמה אין, חיה לא".

כתוב בספר יהושע ח, ל: אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל.
גילוי מזבח זה בהר עיבל בידי פרופסור אדם זרטל סָתַם את הגולל בפיהם של מכחישי המקרא.

הרבה מהלכות המזבח ניתנים להבחנה במזבח זה, כמו היסוד, הסובב, ריבוע הפינות, הכבשׁ, "אבנים שלימות", ועוד.

אלא שבין עצמות הצאן והבקר נמצאו שם גם עצמות יחמור שהיא חיה טהורה.

כותב הרב יואל בן-נון:
"במילוי נמצאו שברי חרסים שאינם מצטרפים לשום כלי, יחד עם עצמות בעלי חיים טהורים, צאן ובקר ויחמורים (דברים י"ד 5). יצוין שאין זה מקום המערכה העליון, שכן הוא חסר כנראה כמו הקרנות, אלא מילוי המסגרת של אבני המזבח. אין צורך להניח שהיחמורים האלה היו קרבנות בניגוד לדין התורה שקרבנות באו רק מן הבקר ומן הצאן (ויקרא א' 2). די לנו להניח שיש כאן מעין תרומת מנחה של שיירי כלים וסעודות שנאכלו בטהרה או בקדושה, והובאו כנדבה עממית רחבה למילוי מזבח האבנים, או כשיירי סעודת קודש החונכים את המקום. תופעה כזאת מזכירה במידת-מה את קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח בשם 12 השבטים, אשר כללו כלי כסף מלאים סולת, כף זהב מלאה קטורת, ורשימת קרבנות עולה וקרבנות שלמים (במדבר ז'), או את הנדבה הכללית העממית להקמת המשכן (שמות ל"ה 21 עד ל"ו 7). אין כאן בסיס מספיק לפירוש כה מופלג, שאי-פעם עדיין הקריבו גם יחמורים וצביים".

על דבריו בעניין נדבה עממית כקרבנות הנשיאים קשה, הרי מקרא מלא שקרבנות הנשיאים היו על פי הדיבור: (במדבר ז, יא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.
גם הנדבה למשכן היתה על פי הדיבור: (שמות כה, ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וגם אינה עניין להעלאה למזבח.

אלא שההנחה שהעלאת יחמורים על גבי המזבח היא בניגוד לדין התורה, גם היא אינה לגמרי מדוייקת. יתכן שיהושע ובית דינו סברו כריש לקיש אליבא דרבי יעקב, שאין שום איסור בהעלאת חיה טהורה על גבי המזבח.
וגם אם כך הוא, אין בכך למנוע מרבי יוחנן לחלוק, וכמו שנשבע רב נחמן במסכת חולין דף קכד ע"א:
"האלהים! אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה!".

יחמור     מקור: ויקיפדיה