פלגינן דיבורא / בבא בתרא קלד

הרב ברוך וינטרוב

דף יום-יומי, תורת הר עציון

סוגייתנו דנה בשאלה אם אפשר לקבל עדות שמקצתה אינו נאמן עלינו. הגמרא מחלקת וקובעת שכאשר העדות היא על שני גופים, והמעיד נאמן על אחד מהם ואינו נאמן על השני, חל דין "פלגינן דיבורא", ומקבלים את מקצת העדות שלגביו העד נאמן: "'איש פלוני בא על אשתי' – הוא ואחר מצטרפין להורגו... ולא להורגה". אך כאשר העדות היא על גוף אחד, אלא שהעד אינו נאמן על מקצת הזמן שהעדות מדברת עליו (כגון בעל שאמר "גירשתי את אשתי לפני שלושים יום", שהרי הוא נאמן לומר "גירשתי את אשתי" להבא, אך לא למפרע), נחלקו האמוראים (רב מארי ורב זביד) אם פלגינן דיבורא או שמא כל העדות נדחית.

והקשה ר' עקיבא איגר בחידושיו על הש"ס כאן (ושאלה דומה מופיעה בתוספות הרי"ד): הרי האומר "זה בני" נאמן להורישו רק נכסים שנפלו לו קודם מיתה, מיגו שיכול לתיתם במתנה, אך אינו נאמן להורישו נכסים שנפלו לו לאחר מיתה (ראה רשב"ם ד"ה ליורשו פשיטא); ומדוע אין אומרים שמכיוון שאינו נאמן על נכסים שנפלו לו לאחר מיתה, אינו נאמן גם על נכסים שנפלו לו קודם מיתה? הרי הבן הוא גוף אחד!

ונראה שיש שתי דרכים ליישב את קושייתו:

א. יש הבדל בין הבעיה בנאמנות האב להעיד על בנו שיירש נכסים שייפלו לאחר מיתה ובין הבעיה בנאמנות הבעל להעיד למפרע על גירושי אשתו. הבעיה בנאמנותו של האב להוריש נכסים שייפלו לו לאחר מיתה אינה חשש שקר, אלא שלא די בעדותו להוציא ממון (דומיא דעד אחד). מכיוון שהעד עצמו נאמן, אין סיבה לפסול את חלקה הראשון של העדות, המבוסס על מיגו שבידו ליתן לו את נכסיו במתנה. לעומת זאת, בעל שאמר "גירשתי את אשתי" פסול מחשש שקר ממש, וכדברי הריטב"א, שחוששים שמא בא לחפות על זנותה תחתיו, ועל כן לא נוכל להאמינו גם להבא אם נקטינן שבגוף אחד לא פלגינן דיבורא.

ב. אף על פי שהבן הוא גוף אחד, פלגינן דיבורא, מפני שהנכסים הם גופים מוחלקים. לפי תירוץ זה, מוקד החילוק בין חד גופא לתרי גופי אינו באישים שהעדות מוסבת עליהם כי אם בתוצאותיה. בדינו של רבא ("איש פלוני בא על אשתי") יש לעדות שתי תוצאות נפרדות – עונש לאישה ועונש לבועל. גם בעדות "זה בני" אפשר להבחין בין התוצאה ביחס לירושת נכס אחד (שנפל קודם מיתה) ובין התוצאה ביחס לירושת נכס אחר (שנפל לאחר מיתה), ולכן נחשבים מקרים אלו כתרי גופי. לעומת זאת, ב"גירשתי את אשתי" אין להבחין בין התוצאות להבא ולמפרע: או שהאישה מגורשת או שאינה מגורשת. כמובן, לפי הסבר זה, חילוק הזמנים אינו נחשב חילוק גופים.