כסף קניין וכסף פירעון / בבא בתרא נא

הרב אביהוד שורץ

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בסוגייתנו מובאת קביעתו של שמואל כי אף ששנינו במסכת קידושין שקרקע נקנית בשטר, בפועל אין הקניין חל עם כתיבת השטר, אלא אך ורק בשעת התשלום עבור הקרקע. על כך כתב הר"ן (קידושין י ע"ב מדפי האלפס, הובאו דבריו בבית יוסף חושן משפט סימן קצ"א):

"ודאמרינן 'לא קנה עד שיתן לו דמים', איכא מאן דאמר דדוקא כל הדמים אבל במקצת דמים... לא קני".

על פי הדעה המובאת בר"ן, קניין הקרקע יושלם רק כשהלוקח ישלם את מלוא התמורה עליה. הר"ן הקשה על כך: הרי שנינו שקרקע נקנית בכסף, ולא רק בשטר, ומפורש בקידושין (דף י"ג; וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט קצ, ב) שדי בתשלום פרוטה או שווה פרוטה, ונמצא שאם הלוקח שילם פרוטה או יותר, הוא יכול לקנות את הקרקע בסכום זה מדין קניין כסף. אם כן, מדוע אם קנה בשטר מצבו גרוע יותר, והוא אינו קונה עד שישלם את מלוא הסכום?!

בתשובה לשאלתו מציג הר"ן הבחנה יסודית בדיני קניינים:

"אבל הכא דמים הללו לא לשם קנין נתנם לו, שהרי בשטר הוא קונה, אלא לשם פרעון נתנן... ולפיכך יש לומר שאפילו כנגד מעותיו אינו קונה, דכיון דבשטר הוא קונה אי אפשר לו לקנות בו מקצת השדה, שעל כל השדה נכתב ולא על חציו, וכיון שבטל כח השטר במקצתו בטל בכולו".

הר"ן מבחין בין שני תפקידים שונים שיש לכסף בעולם הקניינים:

א. 'כסף קניין' – כסף שהעברתו מיד ליד מהווה מעשה קניין.     
ב. 'כסף פירעון' – כסף שהוא תמורה לקניין. מעשה הקניין עצמו עשוי להתבצע גם בדרכים אחרות, ובנידון דידן – בשטר.

אחרונים רבים דנו בהבחנה הזאת לאור מחלוקת בין מפרשי השולחן ערוך ריש סימן ק"צ בחושן משפט. היושבים ראשונה במלכות בגיליון השולחן ערוך בחלק יורה דעה הם הטורי זהב (ט"ז) והשפתי כוהן (ש"ך). בחלק חושן משפט תפס את מקומו של הט"ז ספר מאירת עיניים (סמ"ע) לרבי יהושע ולק הכוהן, והט"ז נדחק לשולי הגיליון. והנה בתחילת סימן ק"צ כתב הסמ"ע שכדי לקנות קרקע בקניין כסף יש לשלם את מלוא הסכום הדרוש – שלא כמו בקניין סודר וקניין חזקה, שהם מעשי קניין סמליים, המחילים את הקניין ללא קשר לשאלות של נתינה ותמורה. הט"ז שם השיג עליו:

"מה שכתב סמ"ע דכל שלא נתן בתורת שווי מקח אינו קונה לא הבנתי דבריו... וזה פשוט... דרך נתינה לחוד, ולא בתורת שיווי".

הט"ז מסביר שקניין כסף חל גם ב"דרך נתינה", דהיינו כמעשה סמלי המחיל את הקניין, ולאו דווקא כתמורה המלאה לעסקה.

כפי שראינו, לדעת הר"ן שני הערוצים הקנייניים קיימים, והם עשויים לפעול על פי ההסכם בין המוכר לקונה: אם הקניין התבצע בשטר, יש לראות את התשלום כמעין תנאי למכירה – המכירה חלה מכוח השטר, אלא שהעִסקה לא תושלם אם הלוקח לא ייתן את מלוא תמורתה; אך אם הקניין חל מלכתחילה באמצעות הכסף, ייתכן שגם תשלום חלקי יספיק.