פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"מדו כמידתו שלא יחסר ולא יותיר"
מדוע נשנה דין זה לגבי תרומת הדשן?
פסוק זה "ולבש הכהן מדו בד" נאמר בפרשת צו לענין תרומת הדשן. ולכאורה יש להבין מפני מה נאמרה דרשה זו שיהו בגדיו של הכהן כמידתו דוקא בפרשת צו ולא בפרשת תצוה – בה נשנו כל דיני בגדי הכהונה.
וביאר הגאון רבי שלמה כהן מוילנא – בעל "חשק שלמה" בשם אחיו ("שו"ת בנין שלמה" בליקוטים שבסוף הספר), שהנה בכל העבודות אין כל כך קפידה אם הבגד הוא מעט יותר ממידתו כיון שיכול לתופסו ולקצרו על ידי אבנט, וכאמור לעיל (יח, ב) שבגדים מרושלים – אלו הארוכים ממידתו שסילקן וקיצרן על ידי אבנט, כשרים ומשום שסילוק זה שעל ידי האבנט נחשב כאילו נחתכה יתרת הבגד, ונמצא הבגד כמידתו.
והנה, התינח בכל שאר העבודות הנעשות בכל בגדי כהונה, אבל לגבי תרומת הדשן מבואר ביומא (כג, ב) שכשרה גם בשני בגדים – כתונת ומכנסיים המפורשים בכתוב. וכיון שלא לבש אז הכהן אבנט, הוצרכה התורה להדגיש שיהא 'מדו' כמידתו שהרי לא שייך אז לקצר הבגד על ידי אבנט.
