אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"הבא לי חיטים"
לנידונו של גט הנשלח מניו יורק לרישא
לפני כמאה ושלושים שנים קם והפליג יהודי גליצאי מארץ מולדתו אל העיר ניו-יורק שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות היא אמריקה. את משפחתו השאיר אותו יהודי בארצו ואיננו יודעים אם מלכתחילה קם ונסע ניו יורקה משום שלא חפץ בנישואיו, או שמא דווקא המגורים שם הם שהביאוהו להחלטה לפרק את משפחתו.
כך או כך, קם אותו יהודי באחד הימים והתייצב אצל הגאון רבי אברהם יוסף א"ש - רב קהילת "בית המדרש הגדול" של העיר ניו יורק ומי שבאופן בלתי רשמי שימש כרב הראשי לניו יורק באותם ימים (לאחר פטירתו אכן מונה בניו יורק רב ראשי הוא הגאון רבי יעקב יוסף יוזעף – הרב היחיד ששימש אי פעם בתואר הרב הראשי לניו יורק), כדי לסדר גט לאשתו שכאמור נותרה בגליציה.
רבי אברהם יוסף חקרו, שאלו לשמו ולשם אשתו ולאחר מכן סידר את הגט וזה נשלח לרישא שבגליציה – מקום מגוריה של האישה והגיע לשם בחודש תמוז של שנת תרמ"ו. ברישא עצמה הגיע הגט לידיו של רב העיר הגאון רבי יהושע וואלרשטיין, שבדק את כשרותו של הגט ואחר סידר את נתינתו לאשה.
חלפו מספר שבועות והנה קם ערעור ופקפוק על הגט. האישה שקיבלה את הגט נקראה בלידתה אסתר חיה. ואף בכתובתה נכתב השם אסתר חיה, אם כי למעשה איש לא קראה בשם חיה כי אם בשם אסתר. ולפיכך בגט שסידר רבי אברהם יוסף א"ש, נכתב שם האישה 'אסתר דמתקריא אסתר חיה'. ואף רבי יהושע וואלרשטיין קיבל את הגט הסכים שכך ראוי שיהא רשום שמה, לפי שכאמור השם חיה נשתקע.
ברם המפקפק והמערער על אותו גט הצביע על דבריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו "טיב גיטין" (ליקוטי שמות סעיף טו) הקובע במקרה דומה שיש לכתוב שני גיטין. ומעתה טען אותו מפקפק אף אשה זו זקוקה לשני גיטין – האחד כזה שנשלח מניו יורק, והשני שבו יהיה כתוב 'האישה אסתר חיה דמתקריא אסתר'.
יתכן שעצתו היתה מתקבלת במקרה שהיו מסדרים את הגט ברישא עצמה, אך היות שהגט נשלח על ידי שליח מניו יורק, הרי ההלכה שאין שולחים שני גיטין על ידי שליח. כיון שכן נאלץ רבי יהושע וואלרשטיין למצוא צידוקים הלכתיים להכשיר את אותו גט שנשלח מניו יורק – כמות שהוא.
לא ניכנס כאן לכל המשא ומתן בהלכות גיטין אותו פורס רבי יהושע בספרו "שו"ת שדה יהושע" (סימן כט), אך נוסיף ונציין כי כדי לחזק את מסקנתו ההלכתית שהגט אכן כשר, שלח רבי יהושע את השאלה לחכמי הדור ההוא היושבים בגלילו – הגאון רבי יצחק שמעלקיש רבה של פרעמישלא ובעל שו"ת "בית יצחק". הגאון רבי יצחק איטינגא – רבה של לעמברג היא לבוב. הגאון רבי יעקב ויידנפלד רבה של הרמילוב ובעל שו"ת "כוכב מיעקב", ואל הגאון רבי יצחק טויבש רבה של בוטשאן.
כל חבל הגאונים הללו הסכימו עימו שאין להצריך גט שני – איש איש מנימוקיו. אחד הנימוקים המפתיעים מוצע על ידי ה"כוכב מיעקב" מסוגייתנו.
עיקר הנידון בענין זה – הסביר הכוכב מיעקב – הוא אם השם הנוסף, אותו שם שניתן לה בלידתה עוקר את השם בו משתמשים ביום-יום. לעיתים קורה שהשם השימושי ושם העריסה שונים זה מזה, ולפיכך אם יש מיעוט אנשים המשתמשים בשם העריסה שניתן לאדם בעת לידתו, הרי שיש לכתוב גט שיכלול את שני השמות – ואולי אף לכתוב שני גיטין. אבל במקרה דנן ששם העריסה הוא רק תוספת לשם השימושי (שהרי שם העריסה הוא אסתר חיה והשם השימושי הוא אסתר) הרי אין שם העריסה עוקר את השם השימושי, ולפיכך אין לחשוש לו.
וראיה לדבר מצינו בסוגייתנו שהגמרא דנה שמהפסוק (ויקרא א, ב) "אדם כי יקריב מכם מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן", ניתן ללמוד שגם חיה כשרה לקרבן – כתלמיד שאמר לו רבו לך והבא לי חיטין והביא לו חיטין ושעורים, שאותו תלמיד אינו עובר על דברי רבו אלא מוסיף עליהם. והרי לנו – מסיק הכוכב מיעקב, כי הוספת שם נוסף או פרט חדש על זה המקורי תוך שהמקורי נשאר במקומו, אינה עקירת הענין המקורי אלא הוספה עליו, והוא הדין לשמות בגיטין שאם שם העריסה רק מוסיף על השם השימושי ואינו עוקרו לגמרי, שאין לחוש אליו, והגט הניו-יורקי, כשר לכתחילה.
