בין בעמידה ובין בישיבה / מגילה כא

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

במשנה שבסוגייתנו נאמר שניתן לקרוא את המגילה בין בעמידה ובין בישיבה: "הקורא את המגילה – עומד ויושב". המשנה אינה מבהירה אם הקריאה בישיבה מותרת לכתחילה או שהיא רק כשרה בדיעבד. מלשונו של הטור (אורח חיים תרצ), שכתב שמי שקראו בישיבה "יצאו", ניתן ללמוד שקריאה בישיבה היא רק בדיעבד, אך הוא מביא את הירושלמי שלפיו ניתן לקרוא בישיבה לכתחילה. כך עולה גם מדברי הר"ן ומלשון המשנה, שנקטה שהקורא "עומד ויושב", ומשמע שהישיבה הרי היא כעמידה ואף היא מותרת לכתחילה.

הרמב"ם (מגילה ב, ז) פסק שלכתחילה ניתן לקרוא בישיבה, אך מפני כבוד הציבור אין לעשות זאת.

אם כן, יש שתי דעות:

א. לכתחילה ניתן לקרוא את המגילה בישיבה.      
ב. לכתחילה יש לקרוא את המגילה בעמידה.

בניגוד לקריאת מגילה, קריאת התורה צריכה להיעשות בעמידה, כפי שמעירה הגמרא בסוגייתנו. נראה שלפי הדעה שסוברת שלכתחילה ניתן לקרוא את המגילה בישיבה, חיוב העמידה בקריאת התורה הוא דין ייחודי לקריאה בתורה, ואילו לפי הדעה הדורשת לכתחילה שגם קריאת המגילה תיעשה בעמידה, חיוב העמידה הוא משום כבודם של כתבי הקודש.

כך נוכל להבין את דברי הביאור הלכה (תרצ, א), שהביא סברה שמותר לקורא להישען על העמוד בשעת קריאת המגילה, על אף שאסור להישען בשעת קריאת התורה. יתכן שקריאת התורה חייבת להיעשות בעמידה, והנסמך על העמוד אינו נחשב כעומד. לעומת זאת, בקריאת מגילה אין חובה לעמוד אלא רק חובת 'כבוד הציבור', ומי שנסמך נראה כמי שעומד, ולכן אין בכך פגיעה בכבוד הציבור.