איסור אכילת נבלה וטרפה לכהנים / מנחות מה

הרב ברוך וינטרוב

דף יום-יומי, תורת הר עציון

האמוראים בסוגייתנו דנים בשאלה מה ראה יחזקאל להזכיר את איסורי אכילת נבלה וטרפה ביחס לכוהנים דווקא, שהרי עם ישראל כולו חייב בהם. רבינא יישב שיחזקאל הדגיש את האיסור לכוהנים משום שביחס אליהם יש הווה אמינא להתיר – מאחר שהותרה אצלם אכילת מליקה, תותר גם אכילת נבלות וטרפות.

התוספות על אתר (ד"ה הואיל) העירו כי אף על פי שכוהנים לובשים כלאיים בעת העבודה, מכל מקום לא מצינו פסוק מיוחד שנזקק לאוסרם בלבישת כלאיים בעת עיסוקם בחול. בעלי התוספות אינם מסבירים מהו ההבדל שבין איסורי נבלה וטרפה, הזקוקים לפסוק מיוחד ביחס לכוהנים, ובין איסור כלאיים, שבו לא מצינו פסוק כזה.

החתם סופר (יורה דעה סט) מיישב את הקושיה ומסביר כי מאחר שלבישת הכלאיים נעשית לצורך מצוות העבודה, ומצוות לאו ליהנות ניתנו – הרי שכלל אין כאן איסור כלאיים, מכיוון שכלאיים לא נאסרו אלא כשיש הנאת לבישה מהם (עיי"ש באורך).

ייתכן שאפשר להציע חילוק נוסף. בחידושים המיוחסים לרשב"א מובא כי אף מן התורה עצמה משמע שאיסור אכילת נבלות וטרפות מיוחד לכוהנים. הכוהנים נצטוו "אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן... נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ" (ויקרא כב, ד–ח). זאת נוסף על האיסורים המופנים כלפי עם ישראל כולו: "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה" (דברים יד, כא), "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות כב, ל).

לאור זאת אפשר להציע חילוק בין איסור אכילת נבלה וטרפה ובין איסור כלאיים. העובדה שאיסור נבלה וטרפה נשנה באופן מיוחד כלפי הכוהנים יכולה הייתה ללמד שאיסורם שונה מאיסורם של שאר ישראל – איסורם של הכוהנים אינו נובע מעצם מעמד הנבלה או הטרפה אלא מהיותן מטמאת, וכפי שכתוב בפסוק בפירוש – "לטמאה בה".

אומנם מאחר שמצינו שמליקה כשרה בקודשים, והעופות הנמלקים אינם מטמאים בטומאת נבלה, הרי שהיה מקום לומר כי מליקה, אף בחולין, אינה אוסרת את העוף לכוהנים, שכן טומאתה פחותה (ואף יש תנאים שסברו כי עופות חולין מלוקים אינם מטמאים בטומאת נבלה).

ניתוח זה של הסוגיה מתבסס על ההנחה שרבינא לא הציע להתיר לכוהנים את כל הנבלות והטרפות אלא רק את המלוקות, וכפי שאכן מצינו בדברי רש"י (שבת יג ע"ב ד"ה דרשן):

"דמשום דאשתרי מליקה בחטאת העוף גבייהו הוצרך להזהירם על מליקת חולין שהיא נבילה".

אם כנים דברינו, הרי שיחזקאל בא לחדש כי בכל זאת נאסרה מליקת חולין לכוהנים – או משום שאף היא נחשבת 'לטמאה בה' או משום שאף הכוהנים נאסרו באיסורי נבלה וטרפה של ישראל. אם יש להם איסור מיוחד – אין זה אלא להוסיף להם קדושה, ולא להתיר להם.