קשר הציצית / מנחות לט

הרב אביהוד שורץ

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בפרשיות העוסקות במצוות תפילין מצווה התורה על קשירתן. לעומתן, הפרשיות העוסקות במצות ציצית אינן מזכירות בפירוש את חובת הקשירה, ומסתפקות בביטויים אחרים כגון "ונתנו על ציצית הכנף" או "גדילים תעשה לך". עם זאת הגמרא בסוגייתנו מבארת כיצד יש לחבר את פתילי הציצית אל הבגד, ועוסקת בפירוט בקשרים ובכריכות (הכריכות הן ליפוף פתיל התכלת, או אחד מפתילי הלבן, סביב הפתילים האחרים).

להלכה קבע המשנה ברורה (יא, סו):

"אך מן התורה אין שיעור לאורך הגדיל, אלא אפילו אם לא כרך רק ג' כריכות ועשה על גבן קשר למעלה... מתקיים בזה שֵׁם גדיל, ובזה כבר נגמר המצוה מדאורייתא".

אם כן, הכריכות למיניהן אינן מעכבות את המצווה מדאורייתא. ואכן בראשונים ובאחרונים מצאנו שיטות רבות ביחס לקשירת חוטי הציצית. ר' יהודה ראק, שערך קונטרס קצר וממצה בענייני תכלת בציצית ("עבד המלך"), מדגים בסיום חיבורו שש שיטות שונות של קשירה ושיטות נוספות של כריכות, וכאמור – כולן אינן לעיכובא.

אומנם, כפי שאפשר ללמוד מפסק המשנה ברורה, הלכה אחת מעכבת: שלוש כריכות וקשר על גביהן. עניינו של אותו קשר המעכב מדאורייתא מבואר בסוגייתנו: רבה קובע שהתורה נזקקה להתיר את איסור כלאיים בכל הנוגע לציצית, ועל כן יש להניח שחיבור פתיל הצמר אל בגד הפשתן אכן אסור באיסור זה. איסור כלאיים, לדעת רבה, מתקיים רק בקשר של ממש, ומכאן שיש לקשור את הפתיל אל הבגד.

הראשונים עומדים על הפער בין דבריו של רבה, הקובע בפשטות שהקשר העליון נצרך מדאורייתא, ובין סוגיה בסנהדרין (פט ע"א) שנראה ממנה שנחלקו חכמים בדבר. הגמרא שם עוסקת באיסור בל תוסיף וקובעת שהקושר את ארבעת חוטי הציצית בקשר עליון לא יעבור על איסור זה, שהרי אם יוסיף חוט חמישי – הוא יהיה מנותק מאותו קשר קבוע של ארבעה חוטים.

בשונה מהסוגיה במנחות, המתמקדת בקשר הפתילים אל הבגד, מדגישה הסוגיה בסנהדרין דווקא את קשירת החוטים אלה לאלה. ואכן נראה לפרש כי לקשר העליון יש שני תפקידים – ליכוד החוטים וחיבורם לבגד.

שני התפקידים נוגעים למחלוקת שהזכירו התוספות בסוגייתנו (לט ע"א ד"ה קשר) בדבר מקומו של הקשר העליון. מדבריו של רש"י בסנהדרין עולה שהקשר העליון הוא הקשר הסמוך אל הבגד. קביעה זו, שבעלי התוספות מצדדים בה, הולמת את סוגייתנו: תפקידו של הקשר לחבר את החוטים אל הבגד, ועל כן יש להצמידו אליו.

לעומת זאת, מדבריו של רש"י בסוגייתנו עולה שהקשר העליון הוא הקשר שלאחר הכריכה הראשונה. תפקידו של קשר זה הוא להחזיק את כריכת החוטים ולמנוע את פרימתם. נראה שתפיסה זו של הקשר העליון מתמקדת בחיבור החוטים אלה לאלה ולאו דווקא בחיבור לבגד.

כפי שראינו, הלכה למעשה קבע המשנה ברורה שאפשר להסתפק בקשר שלאחר הכריכות. נראה שקשר כזה מסוגל למלא את שני התפקידים: הוא מְלַכֵּד את החוטים, אך כמובן גם מונע את ניתוקם מן הבגד. בהמשך דבריו שם מביא המשנה ברורה גם את הפירוש הראשון:

"ויותר טוב שיעשה אז גם הקשר הראשון שקודם החוליא, כמו שאנו נוהגין, כדי לצאת גם דעת מקצת הפוסקים שסוברים דעל זה הקשר כיוונו חז"ל דהוא דאורייתא".

המשנה ברורה קובע שלכתחילה יש לחשוש לשתי השיטות ולקשור שני קשרים הנחשבים 'קשר עליון': האחד מחבר את החוטים אל הבגד במקום הכנף, והשני – לאחר הכריכות – מונע את פרימתן.