|
הנחת תפילין על יד שמאל / מנחות לזהרב ברוך וינטרוב
בסוגייתנו אנו מוצאים שלוש דרשות המציעות מקור להלכה המורה להניח תפילין על יד שמאל:
א. "ידך זו שמאל... תלמוד לומר 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים'".
נראה כי שלוש דעות אלו מייצגות שלוש דרכים להבנת ההלכה המדוברת. אפשרות אחת היא לראות את דין שמאל כדין ב'רוחות', כלומר בכיוונים – הדין דורש כי התפילין יונחו על הצד השמאלי של האדם. אפשרות שנייה היא לראות את דין שמאל כדין בכוחו של האדם – אצל רוב האנשים יד שמאל היא היד החלשה, ה'כהה', ועל כן ציווי התורה שהתפילין יונחו על יד זו הוא בעצם ציווי להניח על היד החלשה. האפשרות השלישית היא שכלל אין הלכה מיוחדת המורה היכן להניח את התפילין – ההלכה מורה באיזו יד יש לקשור את התפילין, ומאחר שאי אפשר להניח על היד הקושרת, ממילא ברור שיש להניח על היד השנייה. אך אין זה מצד דין מיוחד הדורש הנחה על יד זו, כאמור, אלא מתוך הצורך לבצע את הקשירה ביד מסוימת.
ואכן אם נבחן את הלימודים נגלה כי הלימוד הראשון בא להבהיר ש'יד' בתורה היא יד שמאל. לימוד זה אינו מדבר, כפי הנראה, על יד חלשה, שהרי הוא לומד מידו של הקב"ה כביכול. הלימוד השני, של רבי נתן, כלל אינו דן ביד שמניחים עליה אלא רק ביד הקושרת. לדעתו, כך נראה, אין דין מיוחד של הנחה על יד שמאל, אלא שכך יוצא מן ההלכה המורה לקשור ביד ימין. הלימוד השלישי, לבסוף, כלל אינו מדבר על ימין ושמאל כי אם על יד חזקה ויד חלשה.
הנפקא מינה בין הדעות תהיה כמובן במקרה של איטר יד ימינו. על פי הלימוד הראשון, הרואה את דין שמאל כדין ב'רוחות', אין משמעות לחוזקה של היד. אף האיטר, אם כן, יניח על יד שמאל. אך אם הדין מחייב קשירה ביד החזקה או הנחה על היד החלשה – הרי שאיטר יניח על ידי ימין, שהיא שמאלו.
ייתכן גם שכל הדינים נכונים, אלא שכאשר יש ביניהם התנגשות יש להעדיף את ההנחה על היד החלשה. על כן אדם השולט בשתי ידיו יניח על יד שמאל כדי לקיים את דין שמאל ברוחות.
(וראה על כך בשיעורי הגרי"ד על תפילין, סת"ם וציצית, סימן ו)
|