מנורה משאר מתכות / מנחות כח

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בברייתא המובאת בסוגייתנו נאמר שמנורת הזהב כשרה גם אם נעשתה משאר מיני מתכות:

"משאר מיני מתכות כשרה... אמר קרא: 'תיעשה', לרבות שאר מיני מתכות".

הברייתא המובאת בהמשך הגמרא מחלקת במספר דינים בין מנורה שנעשתה מזהב ובין מנורה שנעשתה משאר מתכות:

"דתניא: 'ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה', באה זהב – באה ככר, אינה באה זהב – אינה באה ככר; 'גביעיה כפתוריה ופרחיה', באה זהב – באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב – אינה באה גביעים כפתורים ופרחים... 'וזה מעשה המנורה מקשה זהב', באה זהב – באה מקשה, אינה באה זהב – אינה באה מקשה".

מדברי הברייתא עולה שרוב דיני המנורה קיימים רק כאשר המנורה עשויה זהב, ולא כאשר היא עשויה ממתכות אחרות. אפשר להציע שתי הבנות עקרוניות בשאלת מעמדה של מנורה העשויה ממתכות אחרות ביחס למנורה העשויה זהב:

א. במנורה יש שני דינים: דין לכתחילה של 'מנורת זהב', הכולל את כל דיני המנורה – ככר, כפתורים ופרחים וכו' ואינו מעכב; ודין בסיסי של 'מנורה בעלמא', המתקיים בכל מתכת וללא צורך בקישוטים, והוא מעכב.       
ב. יש שני מסלולים בעשיית המנורה: מסלול של 'מנורת זהב', הכולל את כל דיני המנורה, ועדיף לבחור בו לכתחילה; ומסלול של 'מנורה בעלמא' משאר מתכות, אשר דיניו קלים יותר.

ההשלכה המרכזית של חקירה זו תהיה בשאלה אם קיימים דינים המעכבים במנורת זהב ואינם קיימים במנורה משאר מתכות. לפי האפשרות הראשונה זה לא ייתכן, משום שהדינים שאינם קיימים בשאר מתכות הם חלק מהרובד הלכתחילאי שאינו מעכב, אך לפי האפשרות השנייה יתכן שדינים שאינם קיימים כלל במסלול של 'מנורה בעלמא' קיימים אפילו לעיכובא במסלול של 'מנורת זהב'.

נקודת המחלוקת הבולטת ביותר בשאלה זו היא דין 'מקשה'. מפשט הגמרא עולה בבירור שדין מקשה מעכב במנורת הזהב ואינו קיים כלל במנורה משאר מתכות. מאידך, הרמב"ם (בית הבחירה ג, ה) פסק שדין מקשה קיים גם בשאר מתכות. מבלי להיכנס ליישוב דברי הרמב"ם עם לשון הגמרא, נראה שהמחלוקת בין העמדות נובעת מהחקירה הנ"ל – לדעת הרמב"ם מנורה משאר מתכות היא חלק מהרובד שהוא לעיכובא, וממילא היא חייבת לכלול את כל הדינים המעכבים במנורה (ובכלל זה דין 'מקשה'). לעומת זאת מפשט הגמרא נראה שמנורה משאר מתכות היא מסלול חדש, המנותק לגמרי מדיני מנורת הזהב.

ביחס לדיני 'כיכר' ו'כפתורים ופרחים' מפורש בברייתא שאינם קיימים במנורה משאר מתכות, וגם כאן נחלקו הראשונים והאחרונים אם במנורת זהב הם לעיכובא (עי' רמב"ן במדבר ח, ד; מנחת חינוך צח, ה), ונראה שיסוד מחלוקתם בחקירה הנ"ל.

אפשר להביא ראיה לצד הרואה במנורה משאר מתכות מסלול חדש לגמרי מדברי הגמרא ביחס לדין שבעה קנים בשאר מתכות. הגמרא הציעה שדין שבעה קנים לא יתקיים בשאר מתכות ודחתה זאת:

"ואימא נמי: באה זהב – באה קנים, אינה באה זהב – אינה באה קנים! ההוא פמוט מיקרי".

מלשון הגמרא עולה שהעובדה ששבעה קנים מעכבים במנורת הזהב אינה מוכיחה שדין זה קיים בשאר מתכות, ורק משום שמנורה ללא קנים היא 'פמוט בעלמא' הכריעה הגמרא שגם בשאר מתכות צריך שבעה קנים.