בתר בטל ובתר מבטל / מנחות כג

הרב ברוך וינטרוב

דף יום-יומי, תורת הר עציון

שיטת רבי יהודה, כידוע, היא שמין במינו אינו בטל. מן הגמרא בסוגייתנו עולה חידוש חשוב בהבנת שיטתו:

"כי קא אמר ר' יהודה מין במינו לא בטל, ה"מ היכא דאפשר ליה למיהוי כוותיה, אבל היכא דלא אפשר ליה למיהוי כוותיה – בטל".

האמוראים נחלקו כיצד להבין חידוש זה: לדעת רב חסדא בתר מבטל אזלינן, כלומר אם המבטל אינו יכול להשתנות ולהיעשות כדבר הבטל, הביטול חל. לדעת רבי חנינא, לעומת זאת, בתר בטל אזלינן, כלומר רק במקרה שהבטל אינו יכול להשתנות ולהיעשות כמבטל, חל הביטול. הנפקא מינה שהאמוראים נחלקו לגביה היא עירוב של שחוטה בנבלות ולהפך. הגמרא מסבירה כי טומאת הנבלה יכולה לפקוע בהסרחתה, ובכך תשווה הנבלה לשחוטה, אך השחוטה אינה יכולה עוד לטמא כנבלה.

על כן במקרה שנתערבה נבלה אחת ברוב שחוטות הבטל (נבלה) יכול להיעשות כמבטל, ואילו המבטל (שחוטה) אינו יכול להיעשות כבטל (נבלה). על כן לדעת רב חסדא הנבלה בטלה, ואילו לדעת רבי חנינא לא. במקרה הפוך, שבו נתערבה שחוטה ברוב נבלות, יתהפכו גם הדעות.

נראה כי אמוראים אלו נחלקו כיצד להבין את שיטתו של רבי יהודה, הסובר שמין במינו אינו בטל. לכאורה יש שתי אפשרויות להבין את דבריו:

א. תערובת של מין במינו אינה מבטלת את הכמות הקטנה יותר, כיוון שביטול מבוסס בכל מקום על חשיבות המין המבטל על פני הבטל. אם שני המינים הם בעלי חשיבות זהה, לא ייתכן ביטול, ותיווצר תערובת המורכבת משני חומרים.     
ב. תערובת של מין במינו אינה מבטלת את הכמות הקטנה יותר, כיוון שכלל לא נוצרה תערובת. תערובת מעצם הגדרתה היא בין שני מינים, ואילו במקרה של שתי כמויות ממין אחד מתאחדות שתי הכמויות לכדי כמות אחת גדולה, בלא השפעה על עצם החומר.

והנה על פי האפשרות הראשונה מסתברים דבריו של רבי חנינא שבתר בטל אזלינן, ורק אם הבטל יכול להיעשות כמבטל אין המבטל חשוב ממנו, ואילו אם הבטל אינו יכול להיעשות כמבטל, המבטל חשוב ממנו ומבטלו.

דעת רב חסדא, שבתר מבטל אזלינן, מתאימה יותר לאפשרות השנייה. על פי האפשרות השנייה הביטול תלוי בהיווצרות תערובת, כלומר בכך שהחומר המרובה יותר אינו יכול פשוט להתחבר אל החומר המועט, ועל כן החומר המועט נחשב כמתבולל בתוכו. על פי אפשרות זו הדגש אינו על חשיבות החומר הבטל כי אם על יכולת הקבלה וההכלה של החומר המבטל. לפיכך במקרה שהחומר המבטל יכול להפוך ולהיות כבטל הוא מסוגל להתחבר אליו לכדי כמות אחת, בלא שנראה כאן תערובת של שני מינים. אך במקרה שהמבטל אינו יכול להיעשות כבטל, הרי שהוא אינו מסוגל להכיל אותו, והבטל יתבולל ויתבטל בתוכו.