|
דברים שאינם בטלים / עבודה זרה עדהרב אברהם סתיו
המשנה הפותחת את סוגייתנו מפרטת אחד עשר דברים שאינם בטלים ברוב, ואיסורם בכלשהו. בגמרא מבואר שהדברים המנויים במשנה מקיימים שתי הגדרות:
"אמר רבי חייא בר אבא, ואיתימא רבי יצחק נפחא: האי תנא תרתי אית ליה – דבר שבמנין ואיסורי הנאה".
כלומר כל אחד מהדברים המנויים במשנה הוא גם "דבר שבמניין" – דבר חשוב שדרך בני אדם למנותו – וגם אסור בהנאה. ונחלקו הראשונים בהבנת דברי הגמרא.
לדעת רש"י (ד"ה תרתי), רק דבר שמקיים את שתי ההגדרות אינו בטל:
"דאיכא תרתי לחשיבותא, דחשיב איסור דידהו, הוא דלא בטיל. אבל חמץ פרוסה בפסח, הואיל ואין דרכו למנות – בטיל... וחתיכת נבילה, אף על גב דדבר שבמנין הוא, כיון דלאו איסור הנאה הוא – בטלה ברובא...".
כדברי רש"י כתבו עוד כמה ראשונים, וכן פסק הרי"ף (על פי הרמב"ן ד"ה ואקשינן), שדבר שאינו איסור הנאה בטל, אפילו הוא דבר שבמניין.
ואולם התוספות על אתר (ד"ה למעוטי דבר שבמנין) הבינו אחרת:
"'למעוטי' דקאמר הכא היינו דלא חשיב הכא דבר שבמנין ולא איסורי הנאה, שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי".
לפי דבריהם, המשנה לא מנתה איסורים שאינם איסורי הנאה, אך גם הם אסורים אפילו במשהו אם הם דבר שבמניין. בקצרה: כל דבר שבמניין אינו בטל, אפילו אינו איסור הנאה. וכן פסקו הרמב"ם (מאכלות אסורות טז, ה) והשולחן ערוך (יורה דעה קא, א).
במה נחלקו? לדעת התוספות והרמב"ם הפרמטר היחיד ביחס לביטול הוא חשיבותו של החפץ האסור, ואילו לדעת רש"י והרי"ף יש חשיבות גם לטיב האיסור הרובץ על החפץ. וייתכן שמחלוקתם משקפת שתי דרכים להבין מדוע אין דבר חשוב בטל בתערובת. כיצד?
לפי התוספות, חשיבותו של החפץ מונעת את הפיכתו לחלק מהתערובת: המנהג למנות חפצים אלו אחד־אחד מלמדת שכל אחד מהם חשוב כשלעצמו, ולפיכך אין הוא יכול להיחשב חלק מתערובת. רש"י, לעומתם, סבור שחשיבותו של החפץ איננה גורם עצמאי המונע את הביטול אלא רק אחד הגורמים בהגדרת חשיבותו של האיסור: העיקרון הוא שאיסור ניכר וחשוב איננו בטל, וחשיבותו נקבע הן על פי חשיבות החפץ האסור הן על פי חומרת האיסור המוטל עליו.
ביטוי להבנה זו יש בדברי המאירי (יבמות פא ע"ב), ההולך בדרכו של רש"י אך מסייג את דבריו וכותב כי דבר ש"חשיבותו גדול" איננו בטל גם אם אינו איסור הנאה. מדבריו עולה שחומרת האיסור וחשיבותו של החפץ מצטרפים לקביעת חשיבות האיסור, ולא מדובר בשני פרמטרים נפרדים שאין ביניהם קשר.
|