מהי נתינה מושלמת?

הרב דב קדרון

חולין מד ע"ב

בגמרא מסופר שכאשר הזמינו את רבי אלעזר לבית הנשיא הוא לא הלך משום שלא רצה לקבל מתנות או טובות הנאה, ולעומת זאת רבי זירא הלך, כי אמר שהם מתכבדים בבואו ולכן הוא זה שנותן להם את הכבוד ולא מקבל מתנה מהם.

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת האם הסיבה שבגללה לא הלך רבי אלעזר היא משום שסבר שלא ראוי לקבל מתנה אפילו כאשר המקבל נותן משהו לנותן המתנה ולא רק מקבל, או שמא סבר כמו רבי זירא שכאשר המקבל נותן משהו לנותן המתנה אין בזה בעיה של קבלת מתנת חינם שאינה ראויה, אלא שבניגוד לרבי זירא שהיה נחשב אדם עשיר ומכובד, אם הוא, רבי אלעזר, ילך לבית הנשיא, לא תהא זו נתינה מצידו לאנשי בית הנשיא, כי הוא היה אדם עני ואם ילך אליהם הוא יהיה רק מקבל של טובת הנאה ולא יתן להם שום דבר.
 

ניתן לומר שהדבר תלוי בכוונת מקבל המתנה. יש אדם שכל כוונתו היא אך ורק לתת לאחרים מבלי לקבל כלום, אלא שבמצבים מסויימים אינו יכול לתת בלי לקבל משהו, כגון כאשר מזמינים אותו לבית הנשיא, הרי הוא לא יוכל לתת להם את הכבוד אם לא ישתתף בסעודה שם, בכגון זה מכיוון שכל כוונתו היא אך ורק לתת וקבלתו היא מתוך הכרח - אזי גם קבלתו נחשבת לנתינה, כפי שכתב בהקדמת פירוש הזוהר לבעל הסולם, שקבלה על מנת לתת נחשבת בעצמה לנתינה.

לעומת זאת אדם שרוצה לתת, אבל אגב נתינתו מתכוון גם ליהנות קצת ממה שהוא מקבל - אין זו נתינה מושלמת, כי היא נתינה שמעורבת בה קבלה, וקבלת מתנות או טובות הנאה אינה רצויה.