מדוע שמח בעל האור שמח?

הרב דב קדרון

חולין כב ע"א

בשו"ת הרשב"א (סימן רעו) מובאת גירסא בגמרא שלא מודפסת בספרים, ולפיה היה מקום לחשוב שההלכה שמקריבים קורבנות דווקא ביום ולא בלילה מתייחסת לחטאת העוף אבל לא לעולת העוף של חוטא, ולכן יש לימוד מיוחד לעניין זה שגם עולת העוף צריכה להיקרב דווקא ביום.

הרשב"א נשאל מדוע היה עולה על הדעת דבר כזה, והרי אלו דברים של תימה, וכתב שהיא גירסא משובשת.

ר' מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל, בעל האור שמח, כתב ליישב גירסא זו (אור שמח מעשה שני ז,ג) על פי ביאורו של האבן עזרא (ויקרא ה, ז) שהטעם שבקרבן עולה ויורד אדם עני מביא במקום חטאת בהמה חטאת עוף ובנוסף גם עולת העוף, הוא משום שבחטאת בהמה יש למזבח גם דם וגם אימורים, אך כשמביא במקומה חטאת עוף הרי אין למזבח אלא דמה, ולכן הזקיקתו התורה להביא גם עולה, שקריבה כולה על המזבח, והיא במקום אימורי החטאת . לפי זה ניתן ליישב את הגירסא הזו, כי כיוון שכל עיקר עולה זו באה תחת האימורים, היה עולה על הדעת שתהיה כשירה ליקרב בלילה, כדין הקטרת אימורים הכשרים בלילה.

בסיום דבריו הוא כותב באופן ייחודי: "ושמחתי מאד שהנחני ה' בדרך אמת". בהקדמה לספר מקור ברוך (להג"ר ברוך נחום גינצבורג ז"ל) מובא שהוא ביקר את הג"ר מאיר שמחה זצ"ל בדווינסק ומצאו שהיה שמח מאוד וזחה דעתו עליו, ואמר לו שזה עתה נתחדש לו דבר נפלא לאמיתה של תורה, וכשנתנמנם קצת ראה בחלומו שבפמליא של מעלה יושבים כל גדולי עולם ומשוחחים ביניהם שחסר עתה בעולם התורה מי שיכוון אל האמת, ועמד הרשב"א ז"ל ואמר שבדווינסק יושב רב אחד ולומד וכיוון אל האמת יותר ממני. וכיון שנרמז לו מן השמים שהסכימו על ידו, כתב 'ושמחתי מאד שהנחני ה' בדרך אמת'.