פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"מאי לאו דחבריה – לא דידיה"
רש"י כתב שאם בשעה שעלה מן הים שחט תודה שהפריש על שעת יציאתו מבית האסורים, הרי לא עלתה לו.
והקשה הגה"ק בעל "אבני נזר" מסוכטשוב (הובאו דבריו בספר "שיח שרפי קודש") מפני מה פסולה תודה שלא לשמה. והלא תודה כשרה בתורת נדבה.
ויישב, כי אכן בכל רגע ורגע נעשים לנו ניסים מן השמים ויש להביא עליהם קרבן תודה, אלא שאין בעל הנס מכיר בניסו. ולכן כשמקריב תודה בתורת נדבה, אף שאינו יודע על איזה נס מביא הוא את הקרבן – כשרה, כיון שמכל מקום היו לו נס. אך כאשר יודע הוא איזה נס היה לו – כגון בעת שיוצא מבית האסורים וחייב קרבן על זה – אז אם יביא קרבן זה בעת שעלה מן הים ונתחייב קרבן נוסף, נחשב זה כשלא לשמה.
