עלו מבבל ויסדוה
סוכה כ ע"א
"אמר ריש לקיש: הריני כפרת רבי חייא ובניו. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה".
ההדגשה שנויה ומשולשת שדוקא מבבל עלו שמסוגלת לייסוּד התורה, כי תורתם מיושבת. כבמסכת מנחות דף קי ע"א: "הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ, הביאי בני מרחוק - אמר רב הונא: אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים, ובנותי מקצה הארץ - אלו גליות של שאר ארצות שאין דעתן מיושב עליהן כבנות". ופירש המהרש"א: "לפי ששם גלו החכמים כדאמרינן פרק המגרש החרש והמסגר כו'". וכן הביא בספר עלי תמר מסכת שקלים פרק ה הלכה א הביא "מדרש תנחומא פרשת נח ס"ג, צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהקדים והגלה את גלות יכניה לגלות צדקיהו כדי שלא תשתכח מהן תורה שבע"פ".
ולפיכך אמר רב יהודה אמר שמואל במסכת כתובות דף קיא ע"א: "כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות".
