מאיפה היו רוב הנביאים?

הרב דב קדרון

מנחות פה ע"ב

אנשי תקוע היו ידועים בחוכמתם, ובגמרא מוסבר שהגורם לכך הוא שמן הזית שהיה מצוי להם בשפע: "אמר רבי יוחנן: מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן".

על פי זה מסביר האברבנאל (הושע, הקדמה לתרי עשר) את העובדה שלמרות שלגבי רוב הנביאים לא נאמר בתנ"ך מאיזה מקום היו, דווקא לגבי הנביא עמוס נאמר בפירוש שהיה מתקוע, כדי ללמדנו שהיה חכם גדול.

הוא מסביר שרק על נביאים בודדים נאמר מהיכן היו, ולכל אזכור כזה יש סיבה. מתוך שנים עשר הנביאים של תרי עשר, נאמר רק על שניים מהיכן היו: עמוס מתקוע, כדי ללמדנו על חוכמתו, ומיכה המורשתי, מפני שהוא עשה קינה על כל עיר ועיר מערי יהודה, כל אחת בשמה (כמו שנאמר במיכה א, יא - טו), ומפני שהרבה להינבא על כל ערי ארצו אשר נקבו בשמות, לכן הוצרך הכתוב להודיענו בתחילת נבואתו שהיה ממרשה ושוטטה מחשבתו באבדן מולדתו, ולכן ניבא הרבה עליה. הנביא נחום, שנקרא (נחום א,א): "אֶלְקֹשִׁי",  לפי האברבנאל, התואר "אלקושי" אינו מעיד על עיר, אלא נגזר מלשון 'לקש' (כמו מלקוש - מאוחר), כדי לרמז שהוא היה הנביא האחרון שניבא על נינוה (אחרי יונה).

על פי דברי חז"ל (מגילה טו,א) הוא מוסיף שכל נביא שלא נזכר מאיפה היה, מן הסתם היה מירושלים, וכך השמטת מקומם של רוב הנביאים מלמדת שרובם היו מירושלים.

ניתן להוסיף, שהשמטת הפרטים המזהים של מוצא הנביאים מלמדת אותנו שיש לקבל את האמת ממי שאמרה, ולא להתייחס למוצאו, אלא לגופם של דברים.