סקר
מסכת שבת






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


סיני ועוקר הרים

הוריות יד ע"א


"אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף".

אמרו במסכת אבות פרק ב משנה ח:
הוּא (רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי) הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם.

במחזור ויטרי סימן תכה כתב שהמחלוקת בין תנא קמא לבין אבא שאול היא אותה מחלוקת שבגמרתנו בין רבן שמעון בן גמליאל ורבנן.
תנא קמא סבר סיני עדיף, לכן רבי אליעזר מכריע את כולם, בהיותו סיני – בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם" (מסכת יומא דף סו ע"ב).
ואבא שאול סבר עוקר הרים עדיף, לכן רבי אלעזר בן ערך מכריע את כולם, בהיותו עוקר הרים - מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

על הסבר זה קשה, למה הזכיר רבי יוחנן מחלוקת זו בשם שמעון בן גמליאל ורבנן בלבד, ולא הזכיר שכבר נחלקו בזה הקדמונים יותר – אבא שאול ותנא קמא?

לכן יש לומר שנחלקו בעניין אחר:
רבן יוחנן בן זכאי אכן החשיב את רבי אלעזר בן ערך למעלה מחבריו.
פעמיים אמר להם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.
ובמסכת אבות דרבי נתן פרק יד אמרו שכשהיה רבן יוחנן בן זכאי אָבֵל על בנו לא הצליחו תלמידיו לנחמו. לבסוף: "נכנס רבי אלעזר בן ערך, כיון שראהו אמר לשמשו טול כלי ולך אחרי לבית המרחץ, לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו". ואכן הוא הצליח בדבריו לנחם את רבן יוחנן בן זכאי.

אלא שגדולתו זו לא עמדה לו לאורך ימים, מהטעם שנתבאר במסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כט:
"ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה אלא כיון שיצאו מירושלים אמר אנה אלך? והוא שאמר נלך למאוס לעיר יָפָה שֶׁמֵּימֶיהָ מתוקים לא נתגדל שמו בחכמה, והם שאמרו נלך לנו לְיַבְנֶה למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים, הם נתגדל שמם בחכמה".

אותו מעשה מסופר בפירוט בילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג:
"חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו, וכשנפטר הלכו להם ליבנה, והלך רבי אלעזר בן ערך אצל אשתו (לאימעוט) [לדיומסי] מקום שהמים יפים והנוה יפה, המתין להם כסבור שהם באים אצלו, לבסוף בקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו, אמרה ליה מי צריך למי? א"ל הם צריכין לי. אמרה ליה הפת והעכברים מי דרכן ללכת אצל מי? הוי אומר עכברים אצל הפת! שמע לה וישב עד ששכח תלמודו, אחר ימים באו אצלו ושאלו לו פת חטים ופת שעורים אי זו טובה בליפתן, ולא היה יודע מהו ליפתן, ויש אומרים קם לקרוא בתורה בפרשת החדש ואמר החרש היה לבם. צווחו ליה כולי עלמא התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו, והיינו דתנן ר"א אומר הוי גולה למקום תורה, וי"א אליהו ז"ל החזיר לו תלמודו".

ובקיצור במסכת שבת דף קמז ע"ב:
"אמר רבי חלבו: חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל. רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם, אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר אתא, קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא (שמות יב) החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה, והדר תלמודיה. והיינו דתנן, רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבא אחריך. שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען".

ומכל מקום למדנו מדברי אבות דרבי נתן שאמנם החזירו לו תלמודו, אבל הוא לא שב למעלתו כבראשונה, ולא נתגדל שמו בחכמה. שכמעט ולא נמצאות שמועות מפיו. ואילו דברי רבי אליעזר ורבי יהושע מלאים את כל הש"ס. והם רבותיו של רבי עקיבא שרוב תורתינו ממנו, כדברי רבי יוחנן עצמו במסכת סנהדרין דף פו ע"א:
"סתם מתניתין רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה, סתם ספרא רבי יהודה, סתם ספרי רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא".


פעמיים אמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: (מסכת אבות פרק ב משנה ט) רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם. רבי אלעזר הבין: מִדִּבְרֵיכֶם – יותר מדבריכם, מכאן שגדול הוא מהם והם שצריכין לו. וכך פירש אבא שאול. ואולם התברר שפירוש מִדִּבְרֵיכֶם היה – מתוך דבריכם, שכל הבנתו וגדולתו באה מתוך דבריהם, מתוך הפילפול בדברי התורה שבפיהם, כגון שביד רבי אליעזר שהוא בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה מתורת רבו.

אי נמי להיפך היה. שהרי צריך לשאול:
הכיצד נחלקו תנא קמא ואבא שאול במציאות פשוטה – מה היו דבריו של רבן יוחנן בן זכאי?
הכיצד לתנא קמא יתכן שהחשיב רבן יוחנן בן זכאי את רבי אליעזר לגדול החכמים, והלא פעמיים שהחשיב את תשובת רבי אלעזר יותר! וכמו כן במסכת אבות דרבי נתן פרק יד אמרו שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי לא יכלו תלמידיו לנחמו, עד אשר "נכנס רבי אלעזר בן ערך כיון שראהו אמר לשמשו טול כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו", ואכן הצליח בכך!
אלא בודאי אמר רבן יוחנן בן זכאי כלשון אבא שאול: אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. ודוקא מלשון וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם למד תנא קמא שגדול היה מכולם למעט רבי אלעזר בן ערך. וכיון שירד רבי אלעזר בן ערך מגדולתו נותר רבי אליעזר יחיד המכריע את כולם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר