פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"חזייה רבה לאביי דגבה רישא"
השתנות הגוף אצל צדיקים
במדרש (ויקרא רבה כו, ח) מובא שבעת שהיה כהן מתמנה לכהונה גדולה, היה נהיה גבוה אף בקומתו. בספר "פרדס יוסף החדש" (פרשת חוקת) מביא עדויות על כמה צדיקי אמת שמידתם הגופנית גדלה מחמת סיבה שהיא.
כך מביא עדות נאמנה שהעיד כ"ק אדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאביטש: "בעיננו ראינו שאדמו"ר הזקן נ"ע (בעל התניא) ביום שנתמנה לנשיאות ורבי על החסידים, נגבה קומתו במידת ראש אחד ונשאר כן לכל ימיו".
עדות דומה מסופרת על הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר שבעת שנתקבל לרבי (לאחר פטירת הגה"ק בעל "חידושי הרי"ם" מגור) כבר היה זקן בן יותר משבעים שנה. והעידו החסידים שהסתופפו אז בצילו, כי מרגע שהתמנה לרבי נעשה גבוה בראש אחד.
סיפורים דומים יש על גדולי עולם שקומתם גבהה ביום השבת קודש. כך מסופר על הרה"ק רבי יהושע הלוי איש הורביץ אב"ד פערמיסלא, שהיה מכונה 'רבי יהושע ארוך'. וטעם כינוי זה היה משום שבכל שבת – מעת שהיה מתחיל ללבוש בגדי שבת – היה נהיה ארוץ בעוד חצי אמה.
ועדות כזו מסופרת על הגה"ק בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת", שמערב שבת אחר טבילתו מהמקוה הרי בצאתו משם "לא בא אותו האיש שהלך ונדמה כליל לאיש אחר. בצורתו. בקומתו. ובכל תואר גופו הקדוש", והיו מעידים שהיה נעשה גבוה בקומת ראש.
וסיפורים אלו מצטרפים לענין ויסוד אחד שלאחר קבלת גדולה וקדושה נתהווה בצדיקים אף שינוי גופני.
ולפי זה מבאר ב"פרדס יוסף החדש" דברי הגמרא בסוגייתנו, שכאשר ראה רבה כי גבה רישא של אביי – והיינו שגבה ראשו במידת ראש, הבין מזה שהגיע זמנו למלוך ולעמוד בראשות הישיבה ולכך אמר לו 'פתח ואימא'.
