האם יש חיוב להקריב תודה?

הרב דב קדרון

מנחות עט ע"ב

רש"י (כתב יד בסוף עמוד ב) כותב שמה שאמרו במסכת ברכות (נד,ב): "ארבעה צריכים להודות" – זוהי חובה על חולה שהתרפא או יורדי הים או הולכי מדברות או מי שיצא מבית האסורים להביא קורבן תודה, ובזמן שאין בית המקדש קיים מברכים ברכת הגומל. ויש כמה מפרשים ופוסקים שמלשונם נראה שארבעה אלו שאמרו חז"ל חייבים להביא קורבן תודה.

אולם בעל שיטה מקובצת (אות י) תמה על כך, כי לא מצאנו בשום מקום חיוב להביא קורבן תודה, אלא אם כן אדם נדר ואמר "הרי עלי", שאז נדרו מחייבו. וכן כתבו כמה מפרשים שאין חיוב להביא קורבן תודה, אלא אם כן אדם נדר לעשות זאת.

לכאורה נראה שיש בזה מחלוקת, ויש שרצו ליישב את דברי רש"י וביארו שכוונתו שאותם ארבעה שצריכים להודות חייבים להביא תודה מדרבנן, אך לא מן התורה.

ייתכן שהחיוב שיש בזה אינו חיוב הלכתי, אלא חיוב מוסרי. לכן נקטו חז"ל בלשון "צריכים להודות", ולא "חייבים להודות".

לפי זה אפשר ליישב גם את קושיית הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר ויקרא ז,יב) שהקשה על פירוש רש"י לתורה שמצד אחד כותב שקורבן תודה בא על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וכו', ומאידך מפרש: "ואם נדר או נדבה - שלא הביאה על הודאה של נס". וצריך ביאור שהרי גם מי שלא נעשה לו נס מאחד מדברים אלו יכול להביא תודה, ומאידך גיסא הרי גם מי שנעשה לו נס באחד מדברים אלו אינו חייב להביא תודה אלא שכך ראוי לעשות, אם כן מדוע הוזכר דווקא מי שאירע לו אחד מדברים הללו. לפי הנ"ל ייתכן שאצל אדם כזה יש חיוב מוסרי יותר מאשר אצל אחרים.