|
מדוע כופים יהודי ולא גוי?הרב דב קדרוןמנחות עג ע"א
כאשר מקריבים קורבן עולה מביאים גם יין ומנסכים אותו על המזבח. גוי ששלח קורבן עולה להקרבה בבית המקדש ולא שלח כסף עבור יין לנסכים, תיקנו חכמים שהציבור ישלם עבור הנסכים שלו.
בעל שיטה מקובצת (באות ד) כותב שכאשר מדובר ביהודי כופים אותו לשלם עבור הנסכים, אבל אין כפייה בגוי.
הגרצ"פ פראנק זצ"ל (הר צבי על התורה, ויקרא) מסביר מדוע כפייה שייכת רק ביהודי ולא בגוי:
כידוע, כופים אדם עד שיאמר "רוצה אני", ומסביר הרמב"ם (בהלכות גירושין ב,כ) שאמירת "רוצה אני" מבטאת את רצונו הפנימי והאמיתי של כל מי שרוצה להיות יהודי, כי מי שרוצה להיות יהודי ממילא רוצה לעשות את רצון ה', ואם עד שכפו אותו סירב לעשות זאת, אין זה אלא היצר הרע שהשתלט עליו, אבל בפנימיות נשמתו הטהורה הוא רוצה לעשות את מה שצריך, לכן מועילה הכפייה לסלק את יצרו הרע ולהביא לידי ביטוי את רצונו האמיתי.
כל זה שייך רק אצל יהודי שרוצה להיות יהודי, אבל גוי, שאין לו רצון פנימי לקיום מצוות ה', אם יכפו אותו לשלם עבור נסכים, גם אם בסופו של דבר ישלם, לא יהיה זה ביטוי לרצונו האמיתי. לכן לא כופים אותו.
הגישה החיובית של תורת ישראל מאפשרת לכל אדם לבטא את רצונו הטוב על פי דרכו. בכל יהודי יש טוב פנימי מובנה שיוצא לפועל ובא לידי ביטוי בזכות חוקי התורה. וגם גוי שמתוך רצון טוב רוצה לשלוח קורבן, יכול לעשות זאת, והציבור דואג לפרטים שחסרים מתוך כבוד כלפיו וכלפי רצונו החיובי. |