אֹתָהּ הֹכַחְתָּ כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד
תענית ד ע"א
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם - דכתיב (בראשית כד, יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וגו' [וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי], יכול אפילו חיגרת אפילו סומא - השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה".
מבואר שנחשב שלא כהוגן רק משום החשש שמא תזדמן לפניו חיגרת או סומא, קל וחומר רעה במידותיה, ולפיכך שׂומה היה על העבד להתנות על מנת שיבדקנה. ואולם אם לא נמצא בה להדיא פגם גרוע שכזה, עצם הבטחון בזימון השידוך כהוגן היה, שכיון שנזדמנה לפני אדם לשאתה, סימנא מילתא שמזומנת היא לו מהשמים.
