האם יש מעלה לגור ביריחו?

הרב דב קדרון

מנחות עא ע"א

במשנה ובגמרא מדובר על "אנשי יריחו", וכידוע היו תקופות שבהן הייתה קהילה יהודית גדולה שם.

לכאורה קשה, הרי יהושע בן נון קילל את מי שיקום ויבנה את יריחו, ומובא במסכת סנהדרין (קיג,א) שהשבעת יהושע והארור שהטיל על האיש אשר יקום ויבנה את יריחו, היא גם שלא לבנות את יריחו, וגם שלא לבנות עיר אחרת על שם יריחו.

בעל שו"ת ציץ אליעזר (ח"י סימן א אות יב) דן בשאלה זו, וציין לדברי המשך חכמה (דברים יג,יז) שכתב שני חידושים בענין יריחו:

א. שכל האיסור הוא לבנות את העיר, אבל אחרי שהיא בנויה, שוב אם תיחרב מותר לבנותה.

ב. יהושע בן נון אמר: "ארור האיש", ומשמע שהאיסור הוא רק על "האיש" ולא על הצבור, וייתכן שציבור מותרים לכתחילה לעשות כן.

על פי זה מתיישב בפשטות מה שמצינו במקרא ובגמרא שבתקופות שונות ישבו ביריחו רבים ושלמים מבני ישראל, הן בימי בית ראשון והן בימי בית שני, וגם לאחר החורבן בתקופת התלמוד וכן הלאה.

יתר על כן, במסכת תמיד (דף ל,ב פ"ג מ"ח) שנינו שמיריחו היו שומעים קול שער גדול שנפתח בבית המקדש, וכתב על כך הראב"ד (ד"ה קול הצלצל) בשם מורו הרב החסיד, שזה היה מעשה נסים דווקא ביריחו, שיש בה קדושה קצת כירושלים, ונעשה נס זה כדי שירגישו בני אדם שביריחו יש קדושה קצת כמו ירושלים. על פי זה כתב בחשוקי חמד (תמיד שם) שיש מעלה לגור ביריחו.