לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה
זבחים לב ע"ב
"(דברי הימים ב' כ, ה) וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּבֵית ה' לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה.
מאי חצר החדשה?
אמר רבי יוחנן, שחידשו בה דברים ואמרו: טבול יום אל יכנס למחנה לויה".
מבואר שדרשו את המילה הַחֲדָשָׁה - שחידשו בה דברים.
אך עדיין נותר להבין, מניין רמז ומשמעות שאותה תקנה חדשה היתה שטבול יום לא יכנס למחנה לויה?
אלא שדקדקו מכך שיהושפט והקהל שהוא עמד בקרבו עמדו לפני החצר, שהיא עזרת נשים. ולמה עמדו שם? מפני טבולי היום שביניהם.
ומניין שדוקא משום טבולי היום?
אמר יהושפט בהמשך שם בפסוק ט:
אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט וְדֶבֶר וְרָעָב נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ.
ואין 'רעה' אלא טומאת קרי של הוצאת זרע, שדינהּ שישאר בטומאתו גם לאחר טבילתו עד הערב השמש.
ככתוב בבראשית לח, ז: וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'.
ופירש רש"י: "רע בעיני ה' - כרעתו של אונן - משחית זרעו". ככתוב בפסוק ט: וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו.
ומכונה במסכת יבמות דף לד ע"ב: "מעשה ער ואונן".
וכן הוא בדברים כג, י-יא כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע. כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה. הפסוק מפרש שדבר רע הוא מקרה לילה, ומהמילה מִקְּרֵה נגזרת המילה קרי.
קרוב לכך כתב הַמֶּשֶׁךְ חָכְמָה בבמדבר ה, ב:
"מבואר בירמיה לו, ט - י:... בחודש התשיעי קראו צום... דאיזה צום היה בכסלו?! רק על הגשמים, ובפרק קמא דתענית (י, א במשנה): הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים שלוש תעניות על הצבור: - אוכלים ושותים משחשיכה, ומותרים... ובתשמיש המטה, (עכ"ל המשנה).
אם כן היו {ביניהם} בעלי קרי, טבול יום, והיו אסורים ליכנס במחנה לויה, ועשו בית חדש שלא נתקדש במחנה לויה, והיו עומדים שם כל העם גם בעלי קרי וטבול יום - וזה "בית חדש". וכן יהושפט הוא חידש הגזרה, לכן ליכנס טבול יום עשה חצר חדשה, שלא נתקדש בקדושת מחנה לויה. ולכן הוי "החצר החדשה" ממש, שבנה חצר חדשה משום שאז חידש הגזרה דטבול יום אל יכנס למחנה לויה".
