להיות טוב בשלושה מישורים

הרב דב קדרון

מנחות נג ע"ב

יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים; יבא טוב - זה משה, דכתיב: ותרא אותו כי טוב הוא, ויקבל טוב - זו תורה, דכתיב: כי לקח טוב נתתי לכם, מטוב - זה הקדוש ברוך הוא, דכתיב: טוב ה' לכל, לטובים - אלו ישראל, דכתיב: הטיבה ה' לטובים.

המהר"ל מפראג (דרך חיים אבות א,ב) כותב שאדם נברא חסר, כמו שנאמר באיוב (יא,יב): "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", ותפקידו בחייו הוא להתעלות לדרגת "טוב" ולקנות את מעלת ה"טוב", וזה בשלושה מישורים: טוב לעצמו, טוב כלפי בוראו וטוב כלפי אנשים אחרים. הטוב הזה מושג באמצעות שלושת הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים.

כאשר יש באדם תורה הוא נחשב בריאה טובה בעצמו, אבל אם אין בו תורה אין האדם בעצמו נחשב טוב.

העבודה, שהיא עבודת הקורבנות, וכן כל שאר המצוות לעשות רצון הש"י נכללים תחת העבודה, והיא גורמת לאדם שייחשב שלם וטוב אל מי שבראו כאשר הוא עובד לו, וצריך שיהיה האדם שלם וטוב לבוראו.

המישור השלישי הוא שצריך שיהיה האדם שלם וטוב עם זולתו, וזהו על ידי גמילות חסדים, כאשר הוא עושה לזולתו חסד חנם אין ספק שבזה הוא טוב לזולתו, ואין דבר יותר טוב מזה כאשר עושה טוב לזולתו בחנם ואז הוא טוב לגמרי.

אשרי מי שזוכה להיות טוב בכל שלושת המישורים: מצד עצמו, כלפי שמים וכלפי הבריות.