להתקרב בעשירות / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

כריתות כח ע"א

מצורע עני שהביא קרבן עשיר - יצא, עשיר שהביא קרבן עני - לא יצא.

זה נכון שיש לנו כשרונות ויכולות בעבודת השם ובלימוד התורה, אבל לא תמיד יש לנו את היכולת לבטא אותם, עד כמה זה קריטי שלא נלמד תורה כמו שאנחנו יכולים? לא מדובר כמובן לבטל תורה, אבל לא ללמוד אותה באופן ובאיכות שאנחנו יכולים ללמוד אותה?

תשובה קצרה, אבל יסודית לעניין זה עונה הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות, ב, הוספות לחג השבועות, אות ט), כשהוא משתמש בדברי הברייתא הללו להסביר את תשובתו.

המושגים 'עני' ו'עשיר', בפנימיותם, אינם מכוונים למצב החומרי, אלא למצב הנפשי - השכלי של האדם, שהרי הגמרא קובעת ואומרת (נדרים מא, א) "אין עני אלא בדעה", ואם כן משמע שכך גם ההיפך, שעשירות אמיתית היא עשירות שבאה לידי ביטוי בדעת.

לכן, כאשר אדם עשיר מבקש להתקרב לריבונו של עולם על ידי עבודת הדעת, שבאה לידי ביטוי בלימוד תורה, הוא לא יכול להסתפק בעבודה ובלימוד שאינם תואמים את כוחותיו הפנימיים, ואם עשה את זה כך, לא יצא ידי חובת ההתקרבות שלו לריבונו של עולם.

מאידך, הוסיף הרבי והסביר בשיחה נוספת (תורת מנחם, תשמ"ו, ליל כ"ו תשרי, אות יא), יש כאן גם לימוד עצום על העני.

משום שגם אם אדם הוא עני בדעת, וכוחותיו, כפי שהם מבחינה אובייקטיבית, אינם יכולים להכיל עבודת השם גדולה ועצומה כמו שיכול חבירו העשיר בדעת להכיל, עם כל זה, אם הוא יחליט ויקבל על עצמו בצורה אמיתית להתקרב בצורה טוטאלית לריבונו של עולם, כמו חבירו העשיר, אזי מלמעלה יתנו לו את הכוחות להגיע לידי כך, ויצא ידי חובתו בקרבן של עשירות.