שלושים וששה נימי חיבור / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

כריתות ב ע"א

אין בין שילה לירושלים אלא, שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה, ובירושלים לפנים מן החומה.

לפעמים מסתכלים סביב ורואים יהודים, שאמנם שורשיהם כשרים וטובים, אבל מעשיהם מקולקלים, ונראה כאילו יצאו מגדר ישראל. האם יש מצב כזה שבו אדם יכול לצאת מגדר ישראל ולא להיות שייך שוב לריבונו של עולם ותורתו?

תשובה ניצחת לשאלה זו עונה רבי ירחמיאל ישראל יצחק, ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר (מאורן של ישראל, תצוה [א]), על בסיס העובדה שישנן שלשים ושש כריתות בתורה.

המספר שלשים ושש איננו מקרי, מסביר הישמח ישראל, זאת משום שישנם שלשים וששה נימים הקושרים אותנו לריבונו של עולם, ואלו נרמזים בפסוק (תהילים קלה, ד) "יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו", שכן המילה "לו" בגימטריה היא שלושים ושש, ואלו הם שלושים ושישה הנימים בחבל הקושר אותנו אל הקדוש ברוך הוא.

במקום הזה, מסביר הישמח ישראל, לא מסתבר שיהודי יקרע את כל השלושים וששה נימים, ויחטא בשלושים וששה כריתות, ולכן במקום מסויים הוא יהיה תמיד מחובר וקשור בקשר כלשהו לריבונו של עולם.

יתירה מזו, מוסיף הישמח ישראל ואומר, גם אם חטא היהודי בכמה כריתות וניתק כמה מנימי החבל, הרי שבעשותו תשובה הוא מחבר שוב את הנימים הקרועים, וכך יוצא שבסופו של דבר הוא נותר קשור ומחובר אל השורש העליון תמיד.

כך, שגם אם רואים יהודי שחטא, חייבים לזכור שאין דבר אחד שמחבר אותו לריבונו של עולם, ולא סביר שהחיבור שלו אל הקדוש ברוך הוא ינתק לגמרי, כי יהודי תמיד נשאר מחובר.