קרבן צאן ללא מוקצה / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

תמורה כח ע"ב

מן הצאן - להוציא את המוקצה.

מהו סוד קבלת התורה? כיצד ניתן להגיע למדרגה שבה באמת נשיג את קדושת התורה הקדושה?

תשובה יסודית וחשובה עונה רבי ישראל, ה'דברי ישראל' ממודז'יץ (דברי ישראל, ויקרא ד"ה "ומן הצאן"), שמדייק דיוק של עבודת השם מתוך דברי הסוגיה שלנו.

להסבר הסוגיה שלנו הוא נפנה מתוך דברי המשנה המפורסמים (אבות ב, ט) "איזהו חכם הרואה את הנולד", שמרמזת לדבריו, לעובדה שאת החכמה האמיתית ניתן לרכוש אך ורק מתוך ראיה של 'נולד', ומהי?

ה'נולד', כך הוא מסביר, הוא מצב הלכתי שמתאר סיטואציה שלא נלקחה בחשבון קודם לכן. למצב זה ישנן השלכות הלכתיות, אולם ישנו מצב דומה גם בעבודת השם.

כאשר אדם לא לומד תורה מתוך איזשהו חשבון, שאולי ישיג מדריגה כזו או אחרת, אלא ניגש ללימוד התורה ממקום פשוט של קיום רצון השם, הרי שזוהי דרך ישרה ונכונה להגיע למקום החיבור האמיתי עם ריבונו של עולם, ולכן אומרת המשנה "איזהו החכם" - לאמור, מיהו זה שישיג את דרגת החכמה ויגיע למעלת החכם האמיתי? זה שניגש ללימוד התורה מתוך ראיית 'נולד', שאיננו מצפה לשום דבר, ולא לומד לאיזו שהיא תכלית מסויימת, ולכן מה שמגיע אליו הוא בבחינת נולד, שלא תוכנן קודם לכן.

לעומת דרגה זו בלימוד התורה, מסביר הדברי ישראל, ישנה גם דרגת המוקצה, שכפי שמגדירה הגמרא את מעמדו ההלכתי (ביצה ב, א וברש"י שם) "הוי דעתו עליה והוקצה מדעתו", זאת אומרת שיש כאן תכנון מוקדם של האדם שמעוניין או לא מעוניין בדבר מה.

ככל שזה נוגע ללימוד תורה, עצם העובדה שישנו תכנון מוקדם, גורמת לכך שיהיה בזה טעם לפגם.

לכן, דווקא ביחס לצאן, נאמר "להוציא את המוקצה", משום שמתוך מגוון הקרבנות המובאים לבית המקדש, קרבנות הצאן הם הנמוכים ביותר, מה שמרמז על שפלות ונמיכות הרוח.

בנקודה זו טורחת הגמרא לרמוז בדבריה, לכל מי שמכוון את עצמו להתקרב ('קרבן') לריבונו של עולם על ידי נמיכות הרוח ('צאן') - דע לך, היסוד והשורש של התקרבות מסוג זה לריבונו של עולם נעוצה בכך שתסיר כל סוג של מחשבה קודמת על מה אתה יכול להשיג או שלא להשיג על ידי דרגה זו. עליך לנקות אינטרסים, ולכוון את עצמך "להוציא את המוקצה" מקרבך, ורק כך תוכל להביא קרבן צאן של אמת.