|
כשהמהות עולה - הכל עולה / הרב אורי גמסוןחסידות על הדףתמורה יא ע"ב
מה כבר עשיתי, זו שאלה לא לגיטימית ככל שזה נוגע לענייני קדושה וקיום מצוות, ועל כך עומד רבי שלמה, ה'תפארת שלמה' מרדומסק (תפארת שלמה, שמיני עצרת ד"ה "והשאינו"), מתוך הדיון העולה בדברי הסוגיה שלנו.
משום שבעצם הדיון הזה מלמד אותנו, שיש מצב שבו יכול להיות שיהיה אדם שיקדיש רק חלק, אבל החלק הזה מצביע על מהלך כללי, על הכיוון שאליו הוא לוקח, וזה מה שמסתתר בין קפלי הדיון ביחס לשאלה האם הקדשת רגל לעולה הופכת את כל הבהמה לעולה.
הסיבה הפנימית למהלך הזה, היא משום שהנפרדות בין האדם ובין הקדוש ברוך הוא, היא לא נפרדות אמיתית, שכן האדם מכיל בתוכו חלק אלוקה ממעל ממש, וכל החזות הנפרדת שמציג האדם כלפי חוץ, מגיעה מהגוף שמבקש לייצר מצג שווא שכזה.
לכן, כאשר אדם מגלה שהוא מעוניין בקשר עם ריבונו של עולם. ייתכן שהגילוי יתייחס רק לחלק אחד שיש בו, אבל הוא מצביע על מהלך כללי שהאדם מכוון אליו, ובזה הוא מסיר את מסך הנפרדות, ומגלה שבעצם הוא שייך לקדוש ברוך הוא, ואין דבר שמפריד ביניהם.
על הבסיס הזה הוא מסביר את נוסח הברכה שאנחנו אומרים על מצווה בודדת "אשר קדשנו במצוותיו", כשההתייחסות היא לכלל מצוות התורה, למרות שכרגע מדובר על אירוע נקודתי.
משום שגם כאשר מדובר במצווה אחת, הרי שעצם הפעולה הזו מגלה על המקום הפנימי שמכוון את האדם להמשיך הלאה לקיום כל המצוות, ואם זה לא קורה בפועל, הרי שזה רק מפני שהגוף נכנס פנימה והפריע, אבל האמת היא שבמהותו של האדם רק בוערת אש שמבקשת להמשיך הלאה עד שיהיה האדם כולו קרבן עולה לה'. |