ההבדל בין כתיבת ספר תורה למזוזה

הרב דב קדרון

מנחות מב ע"ב

מההשוואה בין "וקשרתם" ל"וכתבתם" לומדים שכשם שאשה לא מניחה תפילין כך גם תפילין, או ספר תורה או מזוזה שנכתבו על ידי אשה – פסולים.

מכאן יישב בעל פנים יפות (דברים ו,ט) את הסתירה בין מצוות כתיבת ספר תורה לבין מזוזה, כי לעניין ספר תורה בפרשת וילך כתוב (לא,יט): "ועתה כתבו לכם את השירה", ולומדים במסכת סנהדרין (כא,ב) שיש מצות עשה על כל אחד שיכתוב לו ספר תורה, ואינו יוצא ידי חובה בספר תורה שמניח לו אביו ולא בקונה מן השוק, והרי לגבי מזוזה גם כתוב (דברים ו,ט): "וכתבתם", ולמה לא נאמר גם כאן לגבי מזוזה שצריך שיכתוב לעצמו, ואינו יוצא בשל אביו, או במה שקונה מן השוק.

תשובתו (השניה) היא שלא ייתכן שיהיה חיוב על כל אחד לכתוב מזוזה לעצמו, כי כיון שבמזוזה גם אישה חייבת, כמו שלומדים (קידושין לד,א) מהפסוק "למען ירבו ימיכם", והיא אינה יכולה לכתוב את המזוזה, וההלכה היא (נזיר יב,ב) שכל מצוה שאדם לא יכול לעשות בעצמו אינו יכול למנות שליח לעשותה, אם כן מוכרח הוא שאין חיוב אישי על כל אדם לכתוב בעצמו את המזוזה, כי אילו היה חיוב כזה אישה לא הייתה יכולה לקיימו, ואיך ייתכן שחייבה אותה התורה במזוזה.

בטעם הדבר נראה שיש הבדל בין מהות מצוות כתיבת ספר תורה למצוות מזוזה. בספר תורה, פעולת הכתיבה היא חלק חשוב ועקרוני של המצווה, כי העניין הוא להוסיף ספר תורה לעולם, לכן רק מי שכותב או שלפחות מגיה אות אחת, ובזה הופך את הספר לכשר, מקיים את המצווה, אבל במזוזה העניין הוא לא בתוספת של מזוזה בעולם, אלא במציאות המזוזה על המשקוף, לכן פעולת הכתיבה אינה העניין, וניתן לקנות מזוזה כתובה, כי העיקר הוא לשים אותה במקום הראוי.