אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן
מנחות כז ע"ב
"תניא: מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה בשוגג - חייב חטאת, במזיד - ענוש כרת, ואין צ"ל טבול יום ושאר כל הטמאים, וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן להיכל כולו - בארבעים, מבית לפרכת אל פני הכפרת - במיתה; רבי יהודה אומר: כל היכל כולו ומבית לפרכת - בארבעים, ואל פני הכפרת - במיתה. במאי קא מיפלגי? בהאי קרא: (ויקרא טז, ב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת [כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת], רבנן סברי: אל הקודש בלא יבא, מבית לפרכת ואל פני הכפרת בלא ימות; ורבי יהודה סבר: אל הקודש ומבית לפרכת בלא יבא, ואל פני הכפרת בלא ימות".
מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות דף נח ע"א), ככתוב: (אסתר ד, יא) כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה.
הַמֶּלֶךְ בלא שם הוא מלך מלכי המלכים.
וזהו שכתוב במילות סוף הפסוק שלא הובאו בגמרא: כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת, גילוי שכינה שבענן הוא שרביט הזהב.
ולא רק הענן עצמו, ככתוב: (בראשית ט, יג - טו) אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת... וְלֹא יִהְיֶה ... לְשַׁחֵת. הקשת בענן – כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה, הוא שרביט החנינה.
ונעשה סמלם של כָּל בָּשָׂר אשר הִשְׁחִית אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ, לומר שרחמיו על כל מעשיו ולא יהיה לשחת, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
