טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא – גרגרנית החילבה (יוונית) 

"מאי שיעתא? ... מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא, ותרו להו בהדי הדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל, ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא, ותרו בהו גרגישתא ומדבקין ביה ועיילין לבי בני, אדנפקו מלבלבי, ואכלי מינייהו, וקיירי מבינתא דרישייהו עד טופרא דכרעייהו" (עבודה זרה, לח ע"ב).

פירוש: מאי [מה היא] שיעתא? ... ומה עניינו? מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא [מביאים זרע כרפס וזרע פשתן וזרע תלתן], ותרו להו בהדי הדדי בפשורי [ושורים אותם ביחד במים פושרים], ושבקו ליה עד דמקבל [ומניחים אותם עד שמתחילים לנבוט], ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא [ומביאים כדים חדשים וממלאים אותם מים], ותרו בהו גרגישתא ומדבקין ביה [ושורים בהם אדמה ומדביקים בה] את הזרעים הללו, ועיילין לבי בני [והולכים לבית המרחץ לרחוץ], אדנפקו מלבלבי, ואכלי מינייהו [עד שהם יוצאים מהמרחץ, הצמחים הללו מלבלבים, והם אוכלים מהם], וקיירי מבינתא דרישייהו [והם מתקררים על ידי כך משערות ראשם] עד טופרא דכרעייהו [צפרני רגליהם] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: גרגרנית החילבה (גרגרנית יוונית)   שם באנגלית:  Fenugreek 

שם מדעי: Trigonella foenum-graecum   שם נרדף במקורות: תלתן, שבלילתא, רוביא (לפי חלק מהמפרשים).

שמות בשפות אחרות: ערבית: חלבה, חנדקוקא, פריקה, מחלובא, טילס

נושא מרכזי: לזיהוי "שבלילתא"

לריכוז המאמרים שנכתבו על גרגרנית החילבה הקש/י כאן.

את השם שבלילתא אנו פוגשים כצמח המכיל תרכובות בעלות השפעה בכמה תחומים. בסוגייתנו מתוארת אכילת נבטי "שבלילתא" כסגולה לקירור היוצאים ממרחץ. מפרש רש"י: "שבלילתא - פנגריי"א והוא תלתן". בערוך (ערך שבליל") נאמר "זרע תלתן". כך פירש גם רבינו חננאל: "תנא היא מטליא היא פשליא היא שעיתא. פירוש ביזרא דשבלילתא. זרע תלתן. פירוש וקיירי מבינתא דרישיהו עד טופרי דכרעייהו. ומצטננין משערת ראשם עד צפרני רגליהם". זיהוי זה מוזכר בתשובות הגאונים (הרכבי, מ״ז ד׳): "... תונא היא המטליא היא פסיליא היא שעיתא למאי עבדי לה כי נפקי מבי מסחותא למיקר עושין אותה כשיוצאין מן בית המרחץ להצטנן בה ומפורש מתני בזר שבלילתא זרע תלתן בטיית חולכה וכו'". מוצאים אנו בתשובה גם את השם הערבי של הגרגרנית: "בטיית (ערבית) חולכה". צ"ל חולבה או חילבה. בפרסית חילבה (شنبلیله) נקראת shenbelileh.
 

בגמרא בשבת (קי ע"ב) מוזכרת שבלילתא כאחת ממרכיבי תרופה לאשה זבה: "... ליתי בונא דכמונא, ובונא דמוריקא, ובונא דשבלילתא, ונישלוק בחמרא ונשקייה, ונימא לה: קום מזוביך"(1). רש"י גרס כאן "שבליתא" ופירש: "תלתן פנגרי"ג". מקור נוסף בו מוזכרת שבלילתא כתרופה מובא במסכת גיטין (סט ע"א): "לחינכי - אמר רבי יוחנן: חומתי כי ממרו, ועיקרא דחומתי עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה; הני לאוקומי. לבשולי - לייתי פארי דריש נפייא, וטלפחי בעפרייהו, ושובלילתא וחומרתא דכשותא, ונינקוט כאמגוזא בפומיה וכו'"(2) מפרש שם רש"י: "ושבלוליתא - תלתן פינוגר"י". במסכת מנחות מוזכרת שבלילתא כאחד ממרכיבי ערכת בדיקה לצביעת תכלת ושם פירש רש"י: פירש: "מיא דשבלילתא - מים היוצאין מן התלתן שקורין פנגרי"א".
 

גרגרנית ערבית          צילם: יעקב גרזון		גרגרנית החילבה - תרמילים        צילם:  yak

(1)  פירוש: ליתי בונא דכמונא ובונא דמוריקא ובונא דשבלילתא [מלוא אגרוף כמון, ומלוא אגרוף כרכום, ומלוא אגרוף תלתן], ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא [ויבשל ביין, וישקה אותה, ויאמר ] לה: קום [חדלי] מזוביך.
(2) פירוש: התרופה לחינכי [לכאב החניכיים] — אמר ר' יוחנן: הצמח חומתי טוב כי [כמו] הצמח ממרו, ועיקרא [והשורש] של חומתי עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה [וישים אותם בפיו]. הני לאוקומי [אלה להעמיד] שהחולי לא יחמיר. לבשולי [לבשל] כלומר, לגרום שהפצעים ייפתחו כדי שיוכל אחר כך להוציא המוגלה מהם — לייתי פארי דריש נפייא [יביא סובין הנמצאים בראש הנפה], כלומר, סובין גדולים שנשארים בחלק העליון של הנפה, וטלפחי בעפרייהו [ועדשים בעפרם], ושובלילתא [ותלתן] וחומרתא דכשותא [ופרח של הכישות], ונינקוט כאמגוזא בפומיה [ויקח כמלוא אגוז בפיו].
 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.