מותר לחלל שבת כדי להרגיע?

הרב דב קדרון

מנחות ח ע"ב

רבי יהודה בן בתירא מתייחס למצב שבו גויים הקיפו את העזרה של בית המקדש, ואז הכוהנים צריכים להיכנס לתוך ההיכל כדי לאכול שם קדשי קדשים.

הרה"ג מרדכי פוגלמן זצ"ל (מובא בכתב העת: תורה שבעל פה יז, קיג – קטו) הוכיח מכאן ומעוד מקומות שרבי יהודה בן בתירה חי בזמן בית המקדש וגם אחריו, ודן בשאלות שנשאלו ומעשים שהיו בתקופת החורבן ומלחמת היהודים בארץ ישראל נגד הרומאים.

באותה תקופה היו גם מלחמות נגד הרומאים שנוהלו בשבת, ובקשר לזה אומר רבי יהודה בן בתירא (במכילתא, על הפסוק (שמות לא,יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת") שאם חיללו את השבת לצורך המלחמה "שלא יהו ישראל אומרים הואיל וחיללנו מקצתה נחלל את כולה, תלמוד לומר: מחלליה מות יומת, אפילו כהרף עין מות יומת".

על פי זה ענה הרב פוגלמן זצ"ל למה שנשאל על ידי הנהלת הסופרמרקטים בקרית מוצקין בזמן מלחמת יום הכפורים האם מותר לעובדים למיין ולחלק את הסחורות בשבת כדי שיהיו מוכנים למכירה ביום ראשון, כי לטענתם בזה ירגיעו את הקונים שיראו שאין מחסור בסחורות.

תשובתו הייתה, על פי דבריו של רבי יהודה בן בתירא ועוד מקורות, שההיתר לחלל שבת במלחמה מצומצם רק לצורך של פיקוח נפש בלבד, ולא לעניינים אחרים, ונראה מדבריו שהוא התנגד גם להוראת משרד התקשורת באותה תקופה שהתיר לפתוח את בתי הדואר בכמה מקומות בשבת, כדי למסור את מכתבי החיילים שבחזית למשפחותיהם בו ביום כדי להרגיען, כי אין היתר לחלל שבת עבור הרגעת המשפחות.