כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים
מנחות נג ע"א
"יָבֹא אַדִּיר וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים מֵאַדִּירִים בְּאַדִּירִים; יבא אדיר - זה הקדוש ברוך הוא, דכתיב: (תהלים צג, ד) אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה', ויפרע לאדירים - אלו ישראל, שנאמר: (תהלים טז, ג) וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם, מאדירים - אלו המצרים, דכתיב: (שמות טו, י) צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים, באדירים - אלו מים, שנאמר: (תהלים צג, ד) מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם".
הכיצד רשעים כמצריים נענשו בטביעה במים שהיא מיתת חנק הקלה שבמיתות בית דין?
אלא שאדרבה אַדִּירִים בְּאַדִּירִים נענשו, כַּעוֹפֶרֶת אותם מַיִם אַדִּירִים היו, ובהם נסקלו ונופצו.
זהו שמדגיש הכתוב בתחילת השירה בליבה ובסופה (שמות טו, א) סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, (שמות טו, ד) יָרָה בַיָּם; רמה וירה, השליך ומעך, ולא מהטביעה מתו. כבסקילת אבן (שמות טו, ה) יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן; וכמפורש בשירת הלויים (נחמיה ט, יא) וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים. המילים כְּמוֹ-אֶבֶן מוטעמות בטעם טפחא, שטפחם במים עזים כבקרקע של סלע.
