סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

 

ומי מאיס והלא עולה על שלחן של מלכים – עכבר הבית 

 

"מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי מאיס? והלא עולה על שלחן של מלכים. אמר רב שימי מנהרדעא: לא קשיא הא בדדברא הא בדמתא. אמר רבא: הלכתא נותן טעם לפגם מותר, ועכברא בשיכרא לא ידענא מאי טעמא דרב, אי משום דקסבר נותן טעם לפגם אסור, ולית הלכתא כוותיה, אי משום דקסבר נותן טעם לפגם מותר, ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח" (עבודה זרה סח ע"ב).

פירוש: מַתְקִיף לָהּ [מקשה על כך], על עצם הסברה שהעלנו, רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: וּמִי מְאִיס [והאם העכבר הוא מאוס]? וַהֲלֹא עוֹלֶה עַל שֻׁלְחָן שֶׁל מְלָכִים, שנחשב להם כמאכל מובחר! אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא, לָא קַשְׁיָא [אין זה קשה]: הָא בִּדְדַבְרָא [זה בעכבר של שדה] שהוא עולה על שולחן מלכים, הָא בִּדְמָתָא [זה בעכבר של עיר] שהוא מאוס לכל. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא [הלכה היא]: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, וְעַכְבְּרָא בְּשִׁיכְרָא לָא יָדַעְנָא מַאי טַעְמָא [ועכבר בשיכר אין אני יודע מה הטעם] של רַב שאסר, אִי [האם] מִשּׁוּם דְּקָסָבַר [שהוא סבור] בכלל: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר, וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ [ואין הלכה כמותו], אִי [או] מִשּׁוּם דְּקָסָבַר [שהוא סבור] שבכלל נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, אלא עַכְבְּרָא בְּשִׁיכְרָא אַשְׁבּוּחֵי מַשְׁבַּח [עכבר בשיכר הוא משביח את טעמו], ולכן הוא אסור. אִיבַּעֲיָא לְהוּ [נשאלה להם ללומדים. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: עכבר הבית   שם באנגלית: House Mouse   שם מדעי: Mus musculus

שם נרדף במקורות: עכברא


נושא מרכזי: מהם עכבר העיר ועכבר המדבר?


רב שימי מנהרדעא מבחין בין שני סוגי עכברים והם עכבר הבית ועכבר המדבר. לעומת עכבר הבית המאוס הרי שעכבר המדבר הוא מזון משובח העולה אפילו על שולחן מלכים. כפי שכבר כתבתי בעבר במאמר "שומר שוברו מן העכברים" השם עכבר כולל מינים רבים ולכן אין אנו חייבים לזהות מין ספציפי אלא קבוצה של מכרסמים השייכים לתת סדרת "דמויי עכבר". אמנם הזיהוי של עכבר הבית ברור למדי משום שרק עכבר הבית חי באופן בלעדי במשכנות אדם אך העכברים החיים בטבע כלומר "עכבר המדבר" עשויים לכלול מינים רבים. בארץ יש למעלה מ – 20 מינים המתאימים להכלל בקבוצה זו. אריסטו מונה תחת השם עכבר (Mus) את הירבוע, הנברן והקוצן ומציין שקיימים מינים רבים נוספים. טריסטראם שהיה כומר וחוקר טבע (דיווח על מסעו בארץ ישראל, בשנים 1863-1864, ביומנו "מסע בארץ ישראל) כתב שהערבים כוללים בשם עכבר ("פיארת") מיני מכרסמים קטנים שונים שאת חלקם הם אוכלים כדוגמת הנמנמן, הפסמון, הירבוע ועוד. על אכילת העכברים אנו לומדים במפורש מהפסוק בישעיהו: "אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחד יספו נאם ה'" (סו י"ז). עד היום נאכלים הסוגים ירבוע, סנאי, נמנמן, פסמון ומריון וניתן להניח שהם נאכלו גם בעבר.

רש"י מזהה את עכבר המדבר עם הסנאי: "עכבר דדברא - אשקור"ל בלע"ז" (על פי תרגומו של ד"ר משה קטן ב"אוצר לעזי רש"י"). כאמור אין צורך להניח שהכוונה היא דווקא לסנאי אם כי יתכן וזיהוי זה עדיף משום שהסנאי גדול מהאחרים ומתאים לשמש כמזון מלכים. הסנאי הזהוב היה נפוץ בשטחי החורש בארץ ישראל ועד היום ניתן לצפות בו בחרמון. חובבי טבע יודעים לספר על היעלמותם של מכרסמים משטחים פתוחים בארץ בגלל ציד מוגבר הנערך על ידי עובדים תאילנדים הרואים בהם מאכל תאווה. אני מעדיף לחסוך לקוראים את תאור שיטת הכנתם המעניינת.

האבחנה שעורך רב שימי בין העכבר העירוני והמדברי או ליתר דיוק הסיבה לכך שעכבר הבית איננו נאכל קשורה לכמה סיבות. מראהו של עכבר הבית דוחה בהרבה ואילו עכבר המדבר כלומר המינים בטבע אסטטייים יותר (על טעם וריח אין להתווכח) ועובדה היא שרבים מהם משמשים כחיות מחמד במקומות שונים בעולם. ובלשונו של רש"י:  "דמתא - עכבר של יישוב מאיס". סיבה נוספת היא הסכנה שבאכילת עכבר הבית. עכברי הבית החיים בצמוד לאדם מעבירים מחלות המגיעות אליהם משכנם האדם וייתכן שמסיבה זו נמנעו לאכלם. עכבר הבית הוא המין הקטן מבין כל המכרסמים שמניתי ולכן אכילתו לא הייתה כדאית והוא לא עלה על שולחן מלכים.
 

    
תמונה 1. עכבר בית      צילם: Xocolatl   תמונה 2. יערון – מין קרוב לעכבר הבית

 

 סנאי
 

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 121-123).
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 77-78).

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר