מה מקור החשיבות של בכורות?

הרב דב קדרון

זבחים קיב ע"ב

לפני שהוקם המשכן עבודת הקורבנות הייתה נעשית על ידי הבכורות, והרמב"ם בפירוש המשנה כותב שזה היה מזמן אדם הראשון עד משה רבנו. לאחר מכן העבודה נעשתה על ידי הכוהנים.

הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר במדבר ג,יג) הקשה ממה שנאמר: "בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל", ומפסוק זה משמע שלפני מכת בכורות לא הייתה קדושה מיוחדת לבכורות, והרי לפי דברי הרמב"ם כבר מבריאת העולם הייתה עבודת הקורבנות נעשית על ידי הבכורים.

אפשר ליישב זאת על פי דברי המהר"ל מפראג (גור אריה בראשית כה,לא) שהקשה איך מכר עשיו את הבכורה ליעקב, מה שייכת בזה מכירה, וכי כהן יכול למכור את כהונתו לישראל? והסביר  שקודם מתן תורה הייתה העבודה בבכורות לא בגלל קדושה מיוחדת שיש בבכור, אלא מפני שהוא ראוי לכבוד, ואין זה דין תורה, אלא נובע מן הסברא והמשפט שיהיה הבכור הגדול והחשוב - עובד, ולפיכך יכול למכור, שהרי שלו הוא הכבוד, ויכול למחול. יש גם מבין האחרונים שכתבו (עיין פרדס יוסף החדש במדבר ג,ב) שהחשיבות היא לאו דווקא למי שנולד ראשון, אלא לגדול האחים, גם אם לא נולד ראשון.

על פי זה מובן שמזמן אדם הראשון הייתה לבכורות חשיבות, אבל לא הייתה להם קדושה מיוחדת, ורק מהיום של מכת בכורות ניתנה להם קדושה.

לפי זה יוצא שהיה ניתן למכור את הבכורה כל זמן שהיה בזה רק עניין של חשיבות, דהיינו עד מכת בכורות, אבל לאחר מכן כאשר יש בבכורות קדושה, שדומה לקדושת כהונה, כבר לא ניתן יותר למכור בכורה ואי אפשר לוותר עליה.