סגולה לרפואה שלימה / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

מנחות עא ע"א

קוצר לשחת מאכיל לבהמה.

סגולה מיוחדת במינה לרפואה שלימה, שלא עוברת דרך רופאים או רפואות, מדייק רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה א (ט)) מתוך ארבעת המילים הללו המופיעות בין קפלי הסוגיה שלנו.

תרופות, הוא מסביר, עובדות כך שהם יונקות את כוחן משורשיהן הרוחניים. למעלה, במקור העולמות העליונים, ישנו כח אלוקי שמסוגל לרפואה, אלא שהוא רוחני ומופשט, ולא משהו מוגדר בתחומי הזמן והמקום.

כשהכח הזה יורד מדרגה לדרגה, עד שהוא מגיע לעולם החומרי, הוא מוצא את דרכו לעשבי הרפואה, ונכנס לפורמט גשמי של תבנית וצורה, וכך הוא מעניק לאותם עשבים את האלמנט הנוסף – הסגולה לרפא.

אלא, שיש דרך אחרת לרפא בני אדם, שמדלגת מעל המסע  שעובר אותו כח אלוקי שמתלבש בעשבי המרפא, והיא - להגיע לשורש שממנו יונק אותו עשב את כוחו הרפואי.

הדרך הזו נקראת בשם – תפילה.

על ידי תפילה אדם יכול לגעת בכח האלוקי שהוא שורש הרפואה, ולהעביר אותו לעולם בכל צורה שהיא.

את הרעיון הזה הוא מגבה בפסוק שאומר (שמות כג, כה) "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך", ומסביר שכאשר יהודים עובדים את השם באמת, הוא גורם לזה שאפילו הלחם והמים יהיו כל כך מבורכים, עד כדי שהם יוכלו להסיר מחלות, ולא נצטרך רפואות שעוברות דווקא דרך עשבי המרפא.

מכאן הוא מגיע גם לדברי הגמרא שלנו ומסביר, שכאשר יהודי מתפלל כל כך, הרי שהוא יכול לקצור את השחת – היינו, לזרוק את עשבי המרפא, כך שהן יהיו נצרכים רק עבור הבהמות.

יהודי עובד השם, שמתפלל כראוי וכיאה, לא צריך את השחת, הקדוש ברוך הוא כבר ימצא את הדרך להמציא לו רפואה בכל צורה שהיא.