איך מתקנים את השני / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

מנחות כט ע"א

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: אבן היתה לפני מנורה ובה שלש מעלות, שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות!

מהו הסוד שמאפשר לאנשים להצליח להשפיע ולגרום לאחרים לתקן את דרכיהם הרעים?

יסוד עצום לומד רבי שמואל, ה'תפארת שמואל' מאלכסנדר על בסיס תיאור המנורה, כפי שהוא מובא בדברי הסוגיה שלנו (תפארת שמואל, בהעלותך ד"ה "[ב] ובסגנון הנ"ל").

שאלה פשוטה וקלה יכולה להתעורר אצל כל מי שקורא על כך שהכהן היה צריך להיעמד לפני המנורה על גבי אבן – וכי לא היה ניתן לעשות את המנורה מעט יותר נמוכה, וכך לא היה צריך הכהן לעמוד על גבי האבן בשעה שהוא צריך להדליק אותה?

את הדברים הוא מסביר על בסיס כלל שעליו עומד רבי אלימלך מליז'ענסק (נועם אלימלך, פרשת ויחי), שמסביר כי כאשר צדיק חווה נפילה כלשהי מדרגתו הרוחנית, הוא מבקש ללמוד ממנה, ולהועיל על ידה, וכיצד?

אם חוויתי נפילה, כעת אוכל להבין מה מרגישים אנשים שחווים נפילות כל הזמן, וכעת אוכל לדבר איתם בשפתם שלהם, מתוך אמפטיה והכלה למצב שאותו הם חווים. משום שכל עוד הצדיק איננו חש את טעמה החמוץ של הנפילה, את טעמו המריר של הכשלון והאכזבה, הוא לא יודע כיצד לדבר עם אנשים שזהו לחם חוקם.

כעת, כשהוא יודע כיצד מרגיש אדם כזה, הוא מבקש לצאת מהתחושה האישית שלו ולמנף את התחושה הזו כדי להועיל ליהודי אחר ולהעלות אותו על הדרך המוליכה בית א-ל.

על בסיס זה, מסביר התפארת שמואל מדוע היה צריך הכהן לעמוד על גבי אבן כדי להדליק את המנורה, משום שבאם הכהן, אותו מנהיג צדיק ומושלם, מבקש לגרום להאיר, להביא תקווה וחום החוצה, למי שאינם נמצאים בדרגתו הגבוהה, הוא חייב להבין מה זה אומר להרגיש נמוך ונחות, ומה מרגיש מי שמסתכל על נרות המנורה מלמטה למעלה ושואל את עצמו "כיצד אני יכול להגיע למקום גבוה כל כך?".

רק צדיק כזה, באמת יכול לפנות לאדם שני, ומתוך כנות תהומית לומר לו: הבה נעלה יחד ונדליק את נרותינו.