סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

קניין מעות 

הרב דוד מקובר, דעות


הרמב"ם פוסק כר"י שדבר תורה מעות קונות אולם חכמים תקנו שמשיכה קונה וכו', ולפי זה פוסק שגם בדאורייתא רק משיכה קונה ומעות אינם קונות, הן לגבי מעילה שהקונה בפרוטה של הקדש לא מעל עד שימשוך, וכן הנותן אתנן לזונה ישראלית אין השה נעשה אתנן עד שיעמוד השה בחצרה בעת ביאה, שהרי אין השה נקנה אלא במשיכה או בחצר. ואילו בזונה נכרית, השה נקנה בדמים ולכן נעשה השה אתנן בעת ביאה.

רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ד' הלכה יג
בא עליה ולא נתן לה ולאחר זמן נתן לה אפילו אחר כמה שנים הרי זה אתנן, בד"א בכותית שאמר לה הבעלי לי בטלה זה שאינה צריכה משיכה, או בישראלית שהיתה הטלה בחצירה ואמר לה אם לא אתן לך מעות ביום פלוני הרי הוא שלך, אבל אם אמר לה הבעלי לי בטלה סתם ובא עליה ולאחר זמן שלח לה טלה הרי זה מותר משום אתנן.

אולם לפלא דברי הרמב"ם שכהן שקיבל דמים בעד פרתו לא יאכילנה יותר כרישי תרומה, והרי דמים לא עשו כלום בבהמה עד שימשוך?, וכבר ניסו רבים את כוחם בהסבר דברי הרמב"ם התמוהים הללו.

רמב"ם הלכות תרומות פרק ט הלכה י
יראה לי שאם מכר הכהן פרתו לישראל ולקח הדמים אע"פ שעדיין לא משך הלוקח ה"ז אסור להאכילה תרומה שדין תורה מעות קונות כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר, ואם מכר ישראל לכהן אע"פ שנתן הדמים לא תאכל בתרומה עד שימשוך.

האחרונים מתרצים, שאם משך בסוף, הקניין חל למפרע ע"י מתן המעות. ותימה. א"כ למה האתנן מותר למזבח, הרי נקנה בביאתו על הזונה , ואינו חוזר בו?.

וצריך להסביר

ר"י אומר שמהתורה הבעלות הינה זכויות השימוש בלבד, וזכויות שימוש נקנות בתשלום דמים עבורם, וכאשר משלם עבורם, והבעלות על השימושים ברשותו, החפץ ממילא שלו. אלא שחכמים קבעו כי לא תסתיים המכירה עד שימשוך את החפץ לרשותו, אולם גם לאחר שקבעו חכמים, שהקניין נגמר בהעברת החפץ, עדיין במתן מעות יש כבר קניין על זכות מסויימת שמהווה חלק מהבעלות על החפץ, והיא שהמוכר, למרות שעדיין לא נקנה החפץ, אינו רשאי לנהוג בחפץ כבעלים, ואינוט יכול למוכרו לאחר, עד שיקבל מי שפרע, וזה גורע מבעלותו המלאה של המוכר על החפץ.

ולכן, הכהן שקיבל דמים בפרה, למרות שלא משך הקונה, ועדיין לא נגמר הקניין, אולם בכ"ז פעלו המעות זכות מסויימת לקונה, בכך שהמוכר אינו יכול למכור את הפרה לפני שקיבל מי שפרע. דהיינו אין לו בעלות מלאה על הפרה, כל זמן שלא קיבל מי שפרע, ולכן מובנים דברי הרמב"ם מדוע הכהן שקיבל דמים עבור מכירת פרתו אינו רשאי להאכילה בתרומה, כי יש לו שותף בבעלות מסויימת על הפרה.

למאמר המלא

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר