סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

פתחי נפילה ופתחי הצלה / רפי זברגר

מנחות כט ע''ב
 

הקדמה

נתמקד בדיון הגמרא על מבנה האותיות ח' ו-ה' במסגרת דיוני הגמרא על אופן כתיבת אותיות סת"ם.
 

הנושא

אמר רב אשי: חזינא להו לספרי דווקני דבי רב, דחטרי להו לגגיה דחי"ת, ותלו ליה לכרעיה דה"י.
רב אשי מספר כי הוא ראה את סופרי סתם ''הדווקנים'' (מקפידים) בבית מדרשו של רב, ושם לב ל:
א. הוסיפו על האות ח' כמין ''מקל'' על גג האות. לפירוש רש''י הכוונה למין תג קטן מצד שמאל מעל האות. לתוספות האות ח' נכתבת כמו שתי אותיות ז', וה''מקל'' שעליו דיבר רב אשי הוא החיבור בין שתי ה-ז' שיוצר כמין ''גג'' לאות.
ב. ''תלו'' את ''הרגל'' השמאלית של האות ה' במרחק מה מהגג של האות (ולא הסתפקו במרחק קטן של ''חוט השערה'' ביניהם).
הגמרא (ואולי רב אשי בעצמו) מסבירה את המהות ו''הסיבה הפנימית'' של שתי ההנהגות הללו של סופרי הסתם:
חטרי להו לגגיה דחי"ת, כלומר: חי הוא ברומו של עולם.
ה''מקל'' בראש גג האות ח' רומזת לקב''ה אשר נמצא ''ברומו של עולם''.
ותלו ליה לכרעיה דה"י - כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי: מאי דכתיב (ישעיהו כ''ו, ד') בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים? אמר ליה: כל התולה בטחונו בהקב"ה - הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא.
ה''תלייה'' של הרגל השמאלית באות ה' רומזת לתשובת רבי אמי לשאלת רבי יהודה נשיאה (באפשרות השנייה שנלמד מיד). רבי יהודה ביקש להבין את הפסוק המצוטט מספר ישעיהו, ורבי אמי ענה לו כי משמעות הפסוק שאדם התולה בטחונו תמיד בה' ( בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד) הרי מובטח לו מחסה מאת ה' בעולם הזה ובעולם הבא ( בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים )
אמר ליה: אנא הכי קא קשיא לי - מאי שנא דכתיב ביה ולא כתיב יה?
רבי יהודה מיקד לרבי אמי את שאלתו ואמר כי אינו מבין מדוע הפסוק הוסיף את האות ב' למילה ''יה'', ומה משמעותו?
על חידוד זה ענה רבי אמי תשובה נוספת (ושונה מקודמתה):
כדדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי: אלו שני עולמות שברא הקב"ה, אחד בה"י ואחד ביו"ד, ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י?
הפסוק רומז לדרשה של רבי יהודה בן רבי אילעאי, כי ה' ברא את שני העולמות באותיות י' ו-ה'. רבי יהודה בן אילעאי מסתפק איזה עולם ברא באיזו אות. האם העולם הזה באות ה' והעולם הבא באות י', או הפוך. ורבי יהודה עונה על שאלתו:
כשהוא אומר (בראשית ב', ד'): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם [הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד].
האות ה' במילה בְּהִבָּרְאָם נכתבת בתורה קטנה יותר משאר האותיות והיא רומזת לכך שהעולם הזה נברא באות ה'. ומכאן בעצם פשט רבי אמי את שאלת רבי יהודה נשיאה, כי העולם הזה נברא ב-ה' והעולם הבא נברא ב-י'
ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא.
ממשיך רבי יהודה בן רבי אילעאי להסביר כי העולם נברא באות ה' עם פתח למטה (ושאר הצדדים "סגורים" כמו אכסדרה הסגורה משלש רוחות), כיוון שיש בעולם הזה בחירה בין טוב לרע, ואדם יכול ''להחליט לצאת ''לתרבות רעה'' בכל עת שירצה. (כאילו יוצא מן הפתח התחתון).
ומאי טעמא תליא כרעיה? דאי הדר בתשובה מעיילי ליה.
וממשיך רבי יהודה ומדייק שאמנם יש עוד ''פתח קטן'' מצד שמאל של האות ה', כדי לרמוז כי גם הפורש לתרבות רעה (מהפתח התחתון) יכול לחזור בתשובה, ומשאירים לו פתח לכך.
וליעייל בהך?
מקשה הגמרא על הסבר זה של רבי יהודה: מדוע שלא יחזור מאותו פתח שיצא ממנו (התחתון)?
לא מסתייעא מילתא, כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (משלי ג', ל''ד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן.בא לטהר מסייעין אותו, בא לטמא פותחין לו.
עונה הגמרא לשאלתה, כי פתח אחד לא יספיק כדי לחזור בחזרה, בתהליך של תשובה. כדרשת ריש לקיש על הפסוק במשלי, שהקב''ה יתן חן וסייעתא, לכל הרוצה להיטהר. לכן עשו לו פתח נוסף קטן, שיוכל להיעזר בו, ולהיכנס גם דרכו בחזרה לדרך ה' (לפי הסבר רש''י, ויש הסברים נוספים).
 

מהו המסר?

מספר הערות לצורת האות ה', שבכל אחת מהן ישנו מסר לחיים:
1. הפתח למטה הוא ממש גדול, שכן ''מאוד קל'' להתדרדר וליפול למטה. הסכנה קיימת כל עוד אדם חי, וכל רגע עליו לשים לב ולהשגיח לבל יפול.
2. למעלה ומימין קיים "עוגן" חזק של שני "קירות" מחוברים, וחובה עלינו להיצמד לקירות אלו, ''להחזיק בהם חזק'' בכל עת ובכל שעה. ניתן ורצוי להסתייע בכל מיני ''תחבולות'' שיעזרו לנו להישאר צמודים לעוגן מבלי לגלוש מטה.
3. הפתח של התשובה הוא כאמור מצד שמאל, קטן ו''מופנם'' יותר. לפי רש''י זהו ''פתח סיוע'' לפתח הגדול, כלומר ניתן לחזור באותה דרך בה נפלנו, אך ניתן גם לבצע ''עקיפה'' ולהגיע לפתח נוסף, קטן אך מבטיח.
כל זאת כפי שמובטח לנו ע''י הקב''ה כי אם אנחנו נפתח פתח, אפילו כגודל מחט, ה' יפתח לנו פתחו כגודלו של אולם (שני הפתחים של האות ה'). כלומר גם אם נפלנו (ואין אדם שאינו נופל במשך חייו), שומה עלינו להביט למעלה (ולצד שמאל) ולשאוף לחזור במהרה לדרך המלך, וה' הטוב יסייע לנו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר