גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תצ"ד מדור "עלי הדף"
מסכת זבחים
דף סג ע"ב

העולה לתורה על הבימה - האם דרך ימין עדיפה או דרך קצרה?

במשנה (סג:): "חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית וכו', ושלשה דברים היתה אותה קרן משמשת... ניסוך היין והמים ועולת העוף כשהיא רבה במזרח, כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה אלו שהיו עולין ויורדין על העקב".

כיוצא בזה איתא במס' סוכה (מח:): "תנו רבנן, כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו, שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב, ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח". ורש"י הרחיב שם לבאר על פי דברי הגמרא במכילתין (סב: סד.) בזה"ל: "עולין דרך ימין - כשהוא עולה לראש המזבח פונין לקרן מזרחית דרומית, דהיינו לימין העולה, שהכבש בדרומו של מזבח וכו'. ומקיפין ויורדין דרך שמאל - כשהוא בא לירד אינו חוזר על עקביו, אלא מקיף סביב למזבח עד שמגיע לכבש, ויורד במערבו של כבש שהיא לשמאלו בעלייתו, והאי דאין חוזרין על העקב - דאם כן נמצא מהלך לצד שמאלו, שהרי פניו למזבח, ואינו מחזיר לו אחוריו, ורחמנא אמר 'כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין' וכו' במסכת זבחים (שם). חוץ מן העולה לשלשה דברים - הנעשין בקרן מערבית דרומית שפונים דרך שמאל, כשהן בראש המזבח פונין לקרן מערבית דרומית שהיא לשמאלו, ואין פונין לימין שיהו פונין סביב עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית, ובשחיטת קדשים (זבחים סד.) מפרש טעמא, נסכים - שמא יתעשנו בעשן המערכה כשיקיפוהו סביב, שיותר ממהלך מאה אמה יש בהיקף המזבח, ועולת העוף - שמא תמות בעשן".

מכאן למדו הפוסקים הוראות שונות כיצד לנהוג בבית הכנסת, דהנה איתא ב'תרומת הדשן' (פסקים וכתבים סי' קיט): "בעלייה לספר תורה על המגדל (=בימה), אם יש לעלות בפתח העומד במזרח או במערב, וכן לירד מן המגדל, כך אני נוהג לעלות על המגדל בפתח שהוא לי בדרך קצרה במקומי בבית הכנסת, ויורד אני מן המגדל בפתח אחר שהוא בדרך ארוכה לי עד מקומי, כדאמרינן הנכנס לעזרה נכנס בקצרה ויוצא בארוכה". ה'בית יוסף' מביא דבריו (או"ח סי' קמא ס"ז), ומסיים: "ואם שני הדרכים שוים, נראה שעולה בפתח שהיא לו בדרך ימין, משום 'כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין', ויורד בפתח שכנגדו, וכדאמרינן במגילה (כט.) בנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשות קפנדריא, מצוה ליכנס בפתח זה ולצאת בפתח אחר", וכן נפסק בשו"ע (או"ח שם): "העולה למגדל, עולה בפתח שהוא לו בדרך קצרה ממקומו, וירד מהמגדל בדרך אחר, שהוא לו בדרך ארוכה עד מקומו; ואם ב' הדרכים שווים, עולה בפתח שהוא לו בדרך ימין, ויורד בפתח שכנגדו".

וב'ביאור הגר"א' נתקשה אודות פסקו של התרומת הדשן, שאם אין הדרכים שוין עולים בדרך קצרה, והגם שאינו בדרך ימין, שלכאורה היה ראוי ללמוד דבר זה ממזבח, שהיו מקיפין מצד ימין - והגם שהיתה דרך ארוכה, ויורדין בקצרה מצד שמאל, וז"ל: "העולה כו' עולה בפתח שהוא לו בדרך קצרה, כמו שאיתא הנכנס לעזרה נכנס בקצרה ויוצא בארוכה, אבל אין נראה, דאין זה בשום מקום, לא תוספתא ולא גמרא, שהנכנס לעזרה נכנס כו'; ועוד, דיותר נראה ללמוד ממזבח שהיו מקיפין בתחילה ויוצאין בקצרה", והיינו, שהיו מקיפים מצד ימין - הגם שהיתה דרך ארוכה, והיציאה מצד שמאל - על אף שהיא קצרה.

וכן נתקשה בזה ה'חתם סופר' בהגהותיו על השו"ע (שם), וביתר אריכות בתשובות (ח"א סי' קפז), ואלו הן דבריו: "והנה בזבחים ס"ג (סוף ע"א) מבואר, דכל העולים למזבח הקיפו דרך ימין חוץ מן העולה לשלשה דברים, לנסכים ולעולת עוף וכו', ומפרש התם טעמא משום שלא יתעשן, ע"ש, משום הכי עלו בשמאל הכבש, בקרן מערבית דרומית, וירדו בעקב. וקשה, למה לי טעמא משום שלא יתעשן, תיפוק ליה דכל הנכנסים לעזרה נכנסים דרך קצרה ויוצאים בארוכה. וי"ל, דודאי הנכנס מחול אל הקודש יש לו לכנס דרך היותר קצרה, דאין כאן ענין לימין ושמאל, אמנם מי שכבר נכנס למקום המקודש, על כן יש לו להקיף לימין אפילו בארוכה, דימין עדיף לעולם. ולפי זה נראה לומר מה שכתב בכתבי מהרא"י (-ב'תרומת הדשן') סי' קי"ט, דהיה מנהגו לעלות לבימה דרך קצרה ולירד בארוכה, ויליף לה מהנכנס בעזרה הנ"ל, ולפי הנ"ל צ"ע, דהא מוכח מש"ס דזבחים הנ"ל בהיפוך, והכי נמי בית הכנסת דמיא לעזרה ובימה למזבח, ומאי טעמא ילך דרך קצרה ולא לימין".

בהמשך כותב החת"ס: "ויש לומר, דגם מהרי"א לא קאמר אלא כששניהם דרך ימין, דפשיטא דימין עדיף מכל מילי... ועל כרחך מהרי"א מיירי בשניהם בימין, אע"ג שכתב שם פתח א' היה במזרח וא' במערב, מ"מ זה תלוי בהפנאת עצמו, אי היה פניו לדרום אז ימינו למערב ואי פניו לצפון אז ימינו למזרח, והיה הוא (=ה'תרומת הדשן') בכל פעם מצדד עצמו, באופן שיהיה ימינו מוסב לדרך קצרה, אבל אם אי אפשר כן בודאי ימין עדיף, אמנם בב"י סי' קמ"א לא משמע כן אלא קצרה עדיף מימין, וזה אי אפשר מטעמים שכתבתי (והיינו, מחמת הקושיא האמורה)".
ומסיק שם החת"ס: "ימין ודרך קצרה - ימין עדיף, והרב ב"י לא כתב כן, על כן יראה לצדד עצמו באופן שיהיה לעולם ימין שלו מעותד להפנות לדרך קצרה", בכדי לצאת כל הדעות.

אמנם, למעשה לא הזכירו הפוסקים (כגון ה'משנה ברורה') חומרא זו היוצאת מדברי הגר"א וחת"ס, ויתכן שהוא משום שבעליה לתורה ישנם טעמים נוספים ללכת בדרך קצרה, וכמו שכתב ה'לבוש' (או"ח סי' קמא ס"ז) שילך בדרך קצרה "משום כבוד הציבור, שלא ימתינו עליו עד שיבא במקומו ויברך", וכן "משום כבוד התורה להראות שהיא חביבה עליו וממהר לקרות בה" (משנ"ב שם ס"ק כב בשם הפמ"ג בא"א סק"ז), וטעמים אלו לא שייך במזבח, ולכן דרך קצרה עדיפה מלילך דרך ימין.