חטאת ועולת העוף - 2 תיקונים

הרב דב קדרון

זבחים סו ע"א

בקורבנות חטאת ועולה, כאשר מדובר בקורבן עוף המיקום של עבודת הדם הינו הפוך מקורבן בהמה. הדם של עולת העוף הוא במיצוי בחלק העליון של המזבח, ואילו דם חטאת עוף הוא בהזאה דווקא בחלק התחתון של המזבח.

שני הקורבנות הללו מובאים על ידי חוטא עני, ומסביר רש"ר הירש זצ"ל (ויקרא ה,יג) שקורבן העני מסמל את תיקונו של אדם שחוטא מחמת ייאוש ואבדן תקוה, שהביאוהו לכלל אדישות. חטא מעשי של הדל והסובל נובע בדרך כלל משני יסודות: א. כסבור הוא, שה' עזבו והפקיר אותו לגורלו; משום כך אף הוא מפקיר את עצמו, ושוב אין לו המרץ וכוח הפעילות להחזיק ברום מעלתו המוסרית. ב. ומאידך: מתוך שנתייאש מעצמו, כבר אבדה לו כל הערכה עצמית; סופו שהוא מגיע לכלל אדישות, ובירידתו עובר גם עבירות מעשיות; הוא נופל, מתוך שאין הוא מאמין עוד בהתקדמות.

כנגד שני עניינים אלו באה הזאה מדם החטאת דווקא בחלק התחתון של המזבח, היא מורה על חידוש ההתעוררות של השאיפה לעלות לפסגה.

והתיקון השלם של הסובל יתבטא בכך, שהוא ידבק בכל עוז בפסגת ייעודו המוסרי, למעלה, ולפיכך הביטוי של הפעילות בעולת העוף, הוא במיצוי הדם למעלה.

הוא מוסיף להסביר איך פרטי מעשי הקרבנות הללו מבטאים אמת גדולה: כי גם סבל קשה - אם איננו מביא לידי ירידה מוסרית - יש בו משום מעשה של עבודת ה'; אף הוא ראוי לעלות אל המזבח לריח ניחוח לה'. בנוסף לכך הם מבטאים את השאיפה לפעילות למרות הסבל.