מדוע נח היה צריך רשות לצאת?
הרב דב קדרון
זבחים סג ע"א
הכהנים אוכלים קודשי קודשים רק בתוך העזרה, ולא אמורים לאוכלם במבנה של האולם וההיכל, אולם אם גוים הקיפו את בית המקדש ויש סכנה להיות בעזרה, אז מותר להם להיכנס אפילו לקודש הקודשים ולאכול שם, ועל זה נאמר (במדבר יח,י): "בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ". מובן שמיד בסיום הסכנה עליהם לצאת משם.
מכאן הקשה השם משמואל (פרשת נח שנה תרעט) על הנאמר במדרש (ב"ר פ' ל"ד) על נח, שאמר: "כשם שלא נכנסתי בתיבה אלא ברשות כך איני יוצא אלא ברשות". מדוע היה צריך רשות לצאת מן התיבה, הרי נאמר בזוהר הקדוש שהתיבה היא דוגמת ארון הברית והייתה מעלה גדולה לנח, אם כן בדין הוא שלא ייכנס אלא ברשות, כי אין אדם נוטל שררה לעצמו, ואם הותר לו להיכנס למקום הנשגב הזה בשביל פיקוח נפש וסכנת המבול, אחר שעברה הסכנה מי התיר לו להישאר שם?
הוא מוסיף להקשות שגם בלי קשר למעלה הגדולה של התיבה, הסיבה שנח נכנס אליה הייתה משום פיקוח נפש, שהרי המים דחקוהו להיכנס, כלומר שהוא היה כלוא כמו בבית סוהר, ולפי המדרש (הנ"ל) הוא התפלל "הוציאה ממסגר נפשי", אם כן מדוע לא יצא מיד כאשר התאפשר לו?
הסברו של השם משמואל הוא שכל מהותו של נח הייתה שהיה מבטל עצמו בתכלית הביטול להשי"ת ולא היה מרים את ידו ואת רגלו כי אם לרצון השי"ת, וזה הפירוש של המילים: "את האלקים התהלך נח", לכן לא יצא כי אם ברשות. הוא מוסיף שהשם "נח" משמעותו מנוחה, כמו שבת, מלשון שביתה, כלומר שהוא תמיד היה מבטל את עצמו לרצון השם, ומשום כך חיכה לציווי לצאת מן התיבה.
