מדוע אי אפשר להקריב היום?

הרב דב קדרון

זבחים סב ע"ב

בגמרא לעיל נאמר ששלמה המלך קידש את רצפת העזרה, וכולה נחשבה כמו המזבח שאפשר להקטיר עליה קורבנות, ועל סמך זה סבר הרה"ג יעקב חי זריהן זצ"ל שאין הכרח שיהיה מקום מדויק למזבח.

אולם מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת משפט כהן סימן צב) הוכיח ממהלך סוגית הגמרא שיש מקום מדויק שבו צריך להיבנות המזבח. משום כך גם בבית הראשון וגם בבית השני היו צריכים סימן מן השמים למקום המזבח, וכך פוסק גם הרמב"ם (בית הבחירה ב,ד): "ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח...".

לכן הוא כותב: "וצריכין אנו לומר שהקדושה של שלמה היתה רק לשעתה, שתהיה להרצפה כולה תורת מזבח, אבל לא לעתיד לבוא ולדורות, שמכיון שהמזבח שנבנה על ידי שלמה נתקדש גם לעתיד לבוא, שוב מקומו מעכב".

הוא מוסיף לחדש שלמרות שבכל ענייני התורה ההלכה היא: "לא בשמים היא", ולא פוסקים על פי דברי נבואה, ואין נביא רשאי לחדש דבר, מכל מקום בענייני המזבח, והוא הדין כל ענייני תכנית המקדש ובניינו, אלו דברים שמסורים לנביא גם לדרוש ממנו שיודיע מן השמים בנבואה, ואין זה נכנס כלל לכלל של "אלה המצות אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה", ולא בכלל של "לא בשמים היא".

על סמך זה הוא פוסק (שם סימן צא) שאין אנו יכולים להקריב קורבנות בימינו, עד שיהיה לנו סימן מן השמים, או נבואה שעל פיה נדע את מקומו המדויק של המזבח.