להבדיל את המחשבה מהלב / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
זבחים סה ע"ב
דתניא, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף.
לפעמים מנסים לעלות על דרך המלך, אבל אז תוקפת איזו מחשבת פסול, ומצב הרוח נופל. איך אפשר להימנע ממחשבות פסולות כאלו?
תשובה, שהיא יסוד בעבודת ה', עונה על שאלה יסודית זו רבי שמואל מסוכוטשוב (שם משמואל, ויקרא תרע"ה ד"ה "הענין מה שמבדילין"), על בסיס דברי רבי אלעזר אלו.
עולה, כך הוא מביא מן המדרש, היא קרבן שמגיע בכדי לכפר על הרהור הלב, והרהור הלב הוא כבר שלב שני.
מפני שהשלב הראשון של העבירה הוא המחשבה, בשלב הזה העבירה לא נחשבת כעבירה, מפני שהרהור במוח הוא דבר שאין ביד האדם לשלוט בו, הוא תוקף בלי שהאדם מכווין לכך, ולכן גם הקב"ה לא רואה אותו כעבירה.
אולם, הרהור הלב הוא השלב הבא, המקום שבו האדם מעמיק במחשבות וכבר מייצר מהן רגש שמתפתח בלב, ועל כך הוא צריך להביא כפרה בדמות קרבן העולה.
זו הסיבה שרבי אלעזר ברבי שמעון אומר שהוא שמע שמבדילין בחטאת העוף, והפירוש הוא שעושים הבדלה משמעותית בין גוף העוף ובין ראשו בשעת המליקה.
פעולה זו, מסביר השם משמואל, מגיעה בכדי לומר לאדם מסר יסודי בכל מה שקשור להתפתחות העבירה: דע לך שאם הראש נפרד מהגוף, היינו שהמחשבות אינן ממשיכות הלאה ועוברות אל הלב, ובוודאי שלא אל המעשה, רבונו של עולם איננו רואה זאת כעבירה, ולכן תקנתך שבשעת הקרבן אכן יופרד הראש מן הגוף, וכך תקבל על עצמך שלעתיד, לכל הפחות לא תחבר בין מחשבות הראש ובין הגוף.
אם תנהג כך, מובטח לך שעבודת ה' שלך לא תפגע ותמשיך לעלות הלאה בדרך העולה בית א-ל.
