מתי נסגר הפה שסח?
הרב דב קדרון
זבחים נו ע"ב
הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנויו, ואינו נאכל אלא צלי.
רבי זאב וולף הלוי מז'יטומיר זצ"ל (אור המאיר פרשת בהר) הסביר משנה זו על דרך הלצה: הפסח הוא הפה שסח תמיד, אדם שאין מעצור לרוחו, פה סח כזה, אינו נאכל, כלומר אינו כלה מלדבר, אלא רק בארבע אפשרויות:
א. בלילה, זמן שכיבה, אפילו מי שאין מעצור לרוחו הולך לישן ומפסיק לדבר דברים בטלים, ואז נאה לו ונאה לעולם.
ב. לפעמים יש אדם כזה שגם הלילה אינו מועיל, אלא ממשיך לדבר ומחבר אצלו חבורות בני אדם לדבר עמם, ובאדם מועד כזה אינו כלה אצלו הפה סח עד חצות על כל פנים, כי אז שינה חוטפתו ומוכרח לשכב, ומפסיק לדבר.
ג. ויש כאלה שאפילו חצות אינו מועיל כי ערבים עליו דברים בטלים יותר משינה, ועל זה נאמר שאין לו תקנה כי אם שישוב אל הבורא ב"ה בכל לבו ומאודו, לעשות דין וחשבון עם עצמו, וזהו אינו נאכל אלא למנויו, רק אם ימנה ויחשב את מעשיו ודיבוריו, זה יועיל לעצור רוחו.
ד. ואם גם דין וחשבון עם עצמו לא מועיל לו, הדבר צריך רחמים לעתר ולרצות לפניו יתברך לעזר אלוה, וזהו "ואינו נאכל אלא צלי", לשון "צלותא", כלומר על ידי תפילה נאכל וכלה אצלו הפה סח, וישוב מדרכו. והשם ברחמיו פתח דברו יאיר לנו, אמן סלה נצח ועד.
