איזה טפל חמור מהעיקר?
הרב דב קדרון
זבחים מט ע"א
בדרך כלל כאשר יש עיקר וטפל – הטפל לא יכול להיות חמור יותר מהעיקר, אמנם יש עניינים יוצאי דופן שבהם הכלל הזה לא תקף.
רבותינו האחרונים חולקים בשאלה האם כלל זה חל על דברי חכמים, שהם טפלים לדברי התורה עצמה.
במסכת עירובין (כא,ב) דרש רבא שדברי חכמים חמורים יותר מדברי תורה, "שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים - כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה".
לפי דרשה זו לכאורה הטפל חמור מן העיקר, אולם המהרש"א מסביר שכוונת רבא היא רק לדברי סופרים שגזרו חכמים לעשות גדר על עבירה מן התורה שיש בגופה חיוב מיתה, ונמצא שאין הטפל חמור מן העיקר.
לעומת זאת המהר"ל מפראג (באר הגולה באר הראשון פרק ג) מסביר שכוונת רבא היא שיש צדדים מסוימים שבהם אכן דברי חכמים חמורים יותר מדברי התורה עצמה, ומזכיר שני עניינים: א. מהירות העונש: מי שעובר על דברי חכמים נענש במהירות, ולעומת זאת למי שעובר על דברי התורה עצמה העונש לא ממהר לבוא. ב. גזירות חכמים נקראות "גדר" לתורה, וכמו שגדר הוא דבר שמבדיל וחוצץ בין שני דברים כך גם גזירות חכמים מבדילות ומפרישות את האדם מן החטא, ונמצא שגזירות חכמים מהוות השלמה לדיני התורה, ומי שעובר עליהן בעצם מבטל את השלמות של דיני התורה ולכן זהו דבר חמור שעליו אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת י,ח): "פורץ גדר ישכנו נחש".
