אדישות חמורה יותר מזדון!
הרב דב קדרון
זבחים מח ע"א
קורבן אשם תלוי, שמכפר על מקרה של ספק עבירה, עולה יותר מאשר קורבן חטאת שמכפר על עבירה וודאית.
מכאן, כידוע, נפסק בהלכות יום הכפורים על ידי הרמ"א (אורח חיים תרג,א):
ספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע, ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת.
רש"ר הירש זצ"ל (ויקרא ה,כו) הסביר שיש עוד עיקרון שעניין זה מבטא: אדישות חמורה יותר מפשע!
הספק שמא נעשתה עבירה - חמור יותר מן הוודאי. מה רבה אדישותו של אדם, המערבב חפצים, אישים ועיתים - בלי כל התחשבות בדרישות ההלכה - עד שיכול לקרות מקרה, המביא לידי ספק של אשם תלוי.
אילו היה האדם מכיר בחשיבות ההלכה והיה רציני בהתייחסותו למעשיו ופוחד לעבור עבירה, לא היה מגיע כלל למצב של ספק שמא עבר עבירה חמורה.
הוא כותב שאת הרעיון הזה שאדישות חמורה יותר מזדון עבירה, רואים גם בהלכה שהקדש מתחלל רק בשוגג, אבל לא במזיד.
ההסבר להלכה זו הוא שהמקדש נעלה ממזימות הפושעים, ולעולם לא יוכלו לפגוע בקדושתו. אך שגגה הבאה מתוך אדישות, שכחה קלת דעת של קדושת המקדש וחוסר תשומת לב לחשיבותו ולגודל עניינו - הן הן החותרות תחת קדושת המקדש. כי רק תודעת המכירים בו תיתן לו מלוכה ותשליטנו בכל שטחי החיים.
