כגודל החשיבות כך גודל האחריות

הרב דב קדרון

זבחים מא ע"ב

בקורבן חטאת של הציבור התורה מקצרת ולא מפרטת כמו בקורבן החטאת של הכהן הגדול, ועל זה אמרו: "משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו, ומיעט בסרחונו מפני חיבתו".

כלומר: מעלת הכלל גדולה וחשובה ממעלת הפרט, ואפילו כאשר מדובר בפרט חשוב, כמו הכהן הגדול.

וכגודל חשיבות וקדושת הכלל כך גודל האחריות שיש לכלל יותר מאשר לפרט, לכן כאשר התורה מתייחסת לחטא של פרט אחד הפרוכת נקראת "פרוכת הקדש", כי עדיין קדושתה עליה, אבל כאשר מדובר בחטא ציבורי אז הפרוכת לא נקראת "פרוכת הקדש" אלא "הפרכת" סתם, כי חטא הציבור גורם לזה שכביכול הקדושה בטלה ממנה.

על פי זה הסביר בספר ברית שלום (פרשת שמיני) את ההבדל בנוסח הווידוי של הכהן הגדול ביום הכפורים, שכאשר התוודה על חטאי הכהנים אמר: "כפר נא וכו' שחטאתי אני וביתי בני אהרן עם קדשך וכו'", ואילו על חטא הכלל היה אומר: "כפר נא וכו' שחטאו לפניך עמך בית ישראל וכו'", ולא הזכיר "עם קדושיך", זהו משום שלגבי בני אהרן, שאינם כלל ישראל, אף אם חטאו לא בטלה הקדושה, לכך אמר "בני אהרן עם קדשיך", מה שאין כן בווידוי על חטאי כלל ישראל שבעקבות חטאם כביכול הקדושה בטילה, ובשעת הווידוי עדיין לא התכפר להם עד שהלבין לשון של זהורית, לכך אמר "עמך בית ישראל", ולא אמר "עם קדשך".